גם בקיבוץ יש משכנתא

לאחר שנים של דעיכה, עזיבות חברים ואי הצטרפות תושבים חדשים, זוכים בשנים האחרונות הקיבוצים להתחדשות קהילותיהם. למעשה, מעבר לקיבוץ הפך למבוקש בימינו, ובמיוחד בקרב משפחות צעירות ובנים חוזרים המעוניינים בסביבת חיים איכותית, שלווה וירוקה להם ולילדיהם. על מנת לממש את המטרה נדרשים לא מעטים מהם ליטול משכנתא, מסלול הפתוח כיום גם בפני חברי קיבוץ.

מורכבות קבלת המשכנתא בקיבוצים

בימים עברו היוו הקיבוצים גוף בו הקרקעות והבתים לא היו קניינם של החברים, אלא השתייכו לקיבוץ בכללותו או ליתר דיוק הוחכרו ממנהל מקרקעי ישראל. בד בבד עם מהלכי ההפרטה החל מצב זה להשתנות, כשהדירות לא ניתנו עוד בחינם לחברים על ידי הקיבוץ אלא נדרשו תשלומי השכרה, מיסים ורכישה. ואולם, מאחר שמרבית הקיבוצים עדיין לא סיימו תהליכי הפרטה ושיוך מול מנהל מקרקעי ישראל, הבטוחה של הנכס המהווה מרכיב עיקרי באפשרות לקבל הלוואת משכנתא אינה קיימת בצורתה הרגילה.

למעשה, עד שנת 2009 לא מצאו הבנקים מענה לבעיה זו, וחברי הקיבוץ נדרשו לקנות ולשפץ דירות מהונם האישי בלבד, או בעזרת הלוואות שאינן משכנתא בתנאים פחות נוחים.

פתרון בעיית המשכנתאות בקיבוצים

בעקבות הסדר משנת 2009 בין התנועה הקיבוצית, המדינה, מנהל מקרקעי ישראל והבנקים, נמצא פתרון לבעיית קבלת משכנתאות על ידי חברי קיבוץ. בהתאם לתקנה 751 של מנהל מקרקעי ישראל, חברי קיבוצים בהם כבר החלו הליכי שיוך זכאים לקבל משכנתא בתנאים רגילים ובהתאם ליכולתם האישיות, מתוך הנחה שהליך השיוך יסתיים תוך שנים ספורות.

במהלך תקופה זו, וכל עוד הקרקע אינה ניתנת לבטוחה, ישמש הקיבוץ כמתווך בין הבנק לחבר הלווה על ידי ערבות אישית ללווים או שיעבוד כל אדמות הקיבוץ כבטוחה. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי הליך קבלת משכנתאות מצד חברי קיבוץ איננו אחיד, ומשתנה בהתאם למצבו של כלל קיבוץ, התקדמות תהליך השיוך, חוסנו הכלכלי וגיבושו החברתי.

יש להדגיש כי בעיה זו קיימת רק עבור חברי קיבוץ ולא עבור מצטרפים להרחבות קהילתיות בצמוד לקיבוץ, בהן הקרקע והנכס רשומים על שם בעליהם ונהלי קבלת המשכנתא הינם סטנדרטיים.