הביקוש לדירות נמוך והמחירים יציבים אך מחירי הדירות צפויים לעלות.

יאיר ביטון:''ענף הבניה בישראל בסטגנציה, ההשלכות יורגשו בשנה הבאה.''

יאיר ביטון הוא יו"ר "ההתאחדות הארצית של בוני ומפתחי ישראל". ארגון של קבלנים ויזמים שפרש מהתאחדות הקבלנים והבונים בישראל עוד בשנת 2007. הארגון החדש מייצג בעיקר את הקבלנים היותר קטנים, אלו שעוסקים בעיקר בבניית יחידות דיור ביטון, כאחד שעוסק בבניית דירות, מודאג מהמצב.

בראיון בלעדי לנדל"ן.קום הוא אומר: "הענף מצוי בסטגנציה וממתין בדריכות כדי להבין לאן לוקח אותנו המשבר הכלכלי. הקבלנים חוששים לקחת סיכון מיותר ולצאת לבניה, והבנקים חוששים להעניק ליווי בנקאי. כל התופעות הללו מובילות להעדר בניה וצמצום של המלאי הקיים. לכל אחד מהגורמים הללו יש להזרים את ה"דלק"  אשר לו הוא זקוק.

לקבלנים – שיווק קרקע במתחמים קטנים (ע"י מנהל מקרקעי ישראל), הכללת מחיר הקרקע והפיתוח במסגרת הסכמי הליווי הבנקאי, כלומר, דחיית התשלום למנהל למועד מכירת הדירה ולבנקים – מתן ערבויות מדינה לפרויקטים באזורים בהם חשוב למדינה לשווק קרקע. עידוד שלושת הגורמים הללו יוציא את הענף שלנו לאתרי הבניה ויגביר את התחלות בניה. המצב הנוכחי עשוי להביא לייקור חד של הדירות בעתיד. היצע הדירות עכשיו נמוך מאוד, אך כיוון שהביקושים נמוכים המחירים נמוכים.

אני צופה הקשחת מחירים בהמשך השנה אך במידה והמצב לא ישתנה ולא תהיינה התחלות בניה, המחירים יתחילו לעלות בחדות כשנצא מהמשבר הכלכלי הנוכחי. הציבור ירצה ויוכל לרכוש דירות, אך ההיצע יהיה דל מאוד וזה מטבע הדברים יעלה את המחירים. זה לא כדאי לא לקונים וגם לא לקבלנים.

במסגרת התוכניות השונות שר האוצר הציע לתת ערבויות לאשראי שינתן לקבלנים בגובה של 200 מיליון שקלים עם אפשרות להגדיל את הערבויות ל 500 מיליון. האם זה לא יסייע לאושש את השוק?

ביטון: ללא ספק, הגדלת הערבויות תסייע לענף, אבל מומלץ להתחיל להעניק את הערבויות ולהפסיק לדבר. בשלב זה רק מדברים ולא עושים כלום. ההצעה לתת ערבויות לקבלנים פורסמה לפני כחודשיים ומאז שום דבר לא מתקדם. יש דיבורים אבל אין מעשים.
במצב הנוכחי צריך לפעול מהר. כי לא רק שאין התחלות בניה אין גם הכנות להתחלות בניה. מהרגע שנקבל את הכסף ונתחיל לבנות יכולים לעבור כמה חודשים טובים. אם לא נפעל מהר אני חושש למשבר בענף.

דברת קודם על הזמן הרב יחסית שלוקח מהתחלת הבניה ועד לסיומה. אולי הסיבה היא משום שאתם אנאכרוניסטיים ושיטות הבניה מיושנות?

ביטון: זה לא נכון. הבעיות שהיו לענף עם מחסור בכוח עבודה חייב אותנו להיכנס לטכנולוגיות בניה חדשות וכך עשינו. כמעט ואין היום פרויקט בניה בארץ שאין בו אלמנטים מתועשים. החל מבניה בתבניות יציקה, דרך טיח גבס, פלטות גבס, תקרות דרוכות, שיטות בניה מתקדמות, קירות מסך ועוד. אנו בונים כיום בדומה לשיטות הבניה המתקדמות בעולם. יחד עם זאת, יש לזכור שלא כל פרויקט ניתן לתעש במלואו והשיטה הקונבנציונאלית תמשיך לשרוד גם בעתיד.

למה הכוונה ?

ביטון: יש בעיה של כח אדם בעבודות הרטובות. אף גרוע מזה, אין יציבות במקורות התעסוקה.
בתחילה עבדו עובדים ישראלים, בשלב שני הועסקו עובדים פלסטינאים, מאוחר יותר (בתקופת האינתיפאדה) "נעלמו" תושבי עזה וערים נוספות ובמקומם נכנסו עובדים זרים.
מספרם של אלו פחת מאוד ושוב הוכנסו פלסטינאים כשיש כוונה לסלק את הזרים כלל. כל שינוי שכזה מקשה על פעילותו התקינה של הענף. כל עוד הישראלים והחיילים המשוחררים לא יכנסו לענף לא תהיה יציבות ויהיה מחסור.

כארגון מעסיקים, להתאחדות החדשה חלק חשוב ביצירת תנאי ההעסקה אטרקטיביים לציבור העובדים הישראלי. ההסכם הקיבוצי הקיים בענף הבניין הוא מסמך זניח אשר מנותק מהמציאות ואינו מהווה גורם המתמרץ עובדים ישראלים להיכנס לענף הבניין. מתוך הכרה בצורך הלאומי של שילוב עובדים ישראלים בענף אנו פועלים לשנות את תנאי העסקת העובדים.

מדוע הקמתם התאחדות הקבלנים החדשה. האם בארץ קטנה כמו שלנו יש מקום לשני ארגונים מייצגים לענף הקבלנות? הרי האינטרסים זהים.

ביטון: זאת בדיוק הבעיה. אין אינטרסים זהים.

"ההתאחדות הארצית בוני ומפתחי ישראל" קמה כגוף יציג חדש לקבלנים במדינה. בשנת 2007 פרשו מאות חברים מ התאחדות הקבלנים והבונים בישראל,התאחדות הקבלנים הישנה והקימו את התאחדות החדשה.
הגענו למסקנה כי ההתאחדות הישנה היא גוף משותק אשר אינו מסוגל לקבל החלטות, עסוק בעצמו ואינו מייצג את האינטרסים של כלל קבלני ישראל.

קבוצה קטנה של קבלנים גדולים, בעלי אינטרסים הנוגדים את טובת הרוב, משמרת לעצמה זכות וטו, שניתנה לה באופן זמני בעבר ומונעת פעילות ועשייה לטובת כלל הקבלנים. כל זאת, כאשר אותם אלפי קבלנים משלמים אלפי שקלים מידי שנה בשנ��.

דו"ח אמ"ן (ארגון ומדעי ניהול יועצים בע"מ) שהוזמן ע"י התאחדות הקבלנים והבונים במרץ 2006 קבע שיש "ניגודי אינטרסים בין קבלנים גדולים לקבלנים קטנים, הקונפליקט המובנה משפיע על שלושה נושאים קריטיים:
רשם הקבלנים (החמרה מול הקלה ברישום ובבדיקה), תנאי סף (צידוד בתנאי סף מחמירים מול דרישה להקלות) והיקפי מכרזי ביצוע ומכרזי קרקע (היקפים גדולים או פיצול למכרזים קטנים).

 למרבה הצער, התברר כי חטיבת הקבלנים החוזיים, כלומר הקבלנים הגדולים מרבים להשתמש בעוצמה שיש להם בהתאחדות, על מנת לפעול באותם תחומים בהם קיימים ניגודי האינטרסים בינם ובין כלל הקבלנים וע"י כך לצבור הישגים עבור מספר מצומצם של חברים על חשבון פגיעה בציבור הקבלנים הרחב.