התמוטטות קבוצת חפציבה כמשל

ציבור רוכשי הדירות בחר לשכוח את התמוטטות חברת גינדי • חוק המכר ניסה למנוע הישנות התופעה ולהגן על רוכשי דירות • אבל הישראלים, כרגיל, בונים על כך שלהם זה לא יקרה • נסו ללמוד מזה לקח

התמוטטותה הפיננסית של הקבוצה הנדל"נית חפציבה, יצרה מצב חדש בנוף הקבלני בישראל.
זאת הפעם הראשונה מאז ההתמוטטות של חברת גינדי, לפני יותר מעשרים שנה, שחברה קבלנית גדולה עומדת להימחק מהנוף העסקי, תוך שהיא גורמת להפסדים כבדים אצל כל מי שהיו קשורים איתה עסקית.
אין ספק, כי על רוכשי הדירות העתידיים ללמוד מהפרשה. המשבר בקבוצת חפציבה עלול להוביל אותה, בסופו של דבר, לפשיטת רגל.

בית המשפט נענה לבקשה של הנהלת חפציבה להוציא צו על תנאי, שיגן עליה זמנית מפני נושיה – אך מדובר בהסדר זמני. כל הסדר להבראת החברה יביא למחיקת חובות לנושאים ורוכשי הדירות הלא מבוטחים יאלצו גם הם לוותר על חלק מהכספים שכבר שילמו. ובתסריט כזה, המפסידים הגדולים יהיו הנושים שאינם מבוטחים.

קבוצת חפציבה חייבת לבנקים סכום של כ-818 מיליון שקלים, החייבים הגדולים בקרב הבנקים הם אלו:
300 מיליון שקלים לבנק הפועלים, 200 מיליון שקלים לבנק לאומי, 100 מיליון שקלים לבנק דיסקונט, 100 מיליון שקלים לבנק ירושלים ועוד כ 118 מיליון שקלים לבנקים אחרים ביניהם מזרחי טפחות אדנים הבינלאומי ועוד.
סביר להניח, כי הבנקים מחזיקים בידיהם ביטחונות, אך לנוכח מצב החברה ספק עם בטחונות אלו יכסו את כל החוב של קבוצת חפציבה. סביר להניח שבמסגרת הסדר יצרכו לוותר על חלק מהחוב.

בנוסף לחובות הקבוצה לבנקים, יש לה חובות נוספים בסכום של כ-800 מיליון שקלים, מתוכם כ-500 מיליון שקלים לא מבוטחים.
ידוע, כי לקבוצה חוב של כ-170 מיליון שקלים לחברת אלקטרה, חוב של 30 מיליון שקלים לחברת דניה סיבוס ששימש כקבלן מבצע למספר רב של פרוייקטים, וחוב של כ-10 מיליון שקלים לחברת שיכון ובינוי.
אין לדעת אם חובות אלה מכוסים בערבויות כלשהן, אך אפשר להיות בטוחים, כי חובות לספקים קטנים יותר – מספקי שירותים ותשומות בנייה – בוודאי אינם מבוטחים. אלא שחובות אלו לא נתפסים כחובות "בעייתיים" בעיני הציבור, אלא כחובות נורמטיביים הנוצרים במהלך פעילות עסקית שוטפת בחברה קפיטליסטית.

הבעיה הכספית החריפה ביותר שנוצרה לפחות ציבורית קשורה באותם רוכשי דירות, אשר שילמו במיטב כספם עבור דירות, שנמצאות עדיין בשלבי בנייה שונים, בנייתם טרם נסתיימה ולכן הן עדיין לא נמסרו לידיהם. התקשורת הכתובה והמצולמת מלאה בתמונות דרמטיות של משפחות, הפולשות לדירות כדי לתפוס חזקה עליהן. למשפחות אלה ניתן לומר, בצער רב, כי חבל על זמנן. וההסבר להלן.

קונים עם ערבויות וקונים בלי ערבויות: מי צריך לדאוג ומי יכול לישון בשקט?

בעקובת התמוטטותה בעבר של חברת גינדי חוקק חוק המכר, אשר קובע כי כל קבלן חייב להציע ערבות ללקוח ששילם לפחות 15% משווי הדירה. החוק קובע ערבויות מסוגים שונים, כמו ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח, הערת אזהרה ועוד, ומדגיש כי הקבלן חייב להציע ערבויות שונות - אך הלקוח הוא שישלם עבורן.

הערבויות, המהוות ביטחונות עבור הקונים, יקרות יחסי - במיוחד ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח – ולכן לא כל הקונים מוכנים לשלם את הסכומים. ובמקרה הנוכחי לא כל הקונים ניצלו את חוק המכר. על-פי הערכות זהירות, מאות לקוחות לא ניצלו את חוק המכר ואין בידיהם ערבויות, הם אלו שנמצאים כעת בבעיה הגדולה: הם אינם נושים מעודפים ולכן יקבלו רק את אותו חלק היחסי מהסכומים שהנושאים או מפרקי החברה יצליחו לממש מתוך נכסי החברה.

יש להדגיש, כי לרוכשים המבוטחים לא הייתה כל סיבה לפלוש לדירות, כיוון שכספם מובטח! פרשת התמוטטותה של קבוצת חפציבה חייבת לנער את ציבור רוכשי הדירות מהזלזול בהליכים הקשורים ברכישת דירה. 90% מרוכשי הדירות לא טורחים לבדוק את העסקה לעומק, ולכל היותר מערבים בתהליך עורך דין, כדי לצאת ידי חובה. התנהגות זאת מוזרה ואף אבסורדית, אם נתבטא בלשון המעטה, כיוון שעבור רוב רוכשי הדירות בישראל רכישת דירה היא העסקה הגדולה ביותר שיבצעו בכל מהלך חייהם!

המסר לרוכשי דירות: תפסיקו להמר על כל הקופה

כל רוכש דירה חייב להבטיח לעצמו ערבות כלשהי, אפילו במידה שעלותה תוסיף כמה אחוזים למחיר הדירה.
ערבות בנקאית, או פוליסת ביטוח כלשהי, יבטיחו את כספו של הקונה בכך, שבמידה והחברה ממנה רכש את הדירה תקרוס או תסתבך בצורה זו או אחרת – הוא את כל כספו יקבל בחזרה, עד לשקל האחרון!

חשוב להבהיר, כי אין זה אומר שהקונה יקבל את הדירה הספציפית שבחר לקנות, אך יש לו סיכויים טובים להגיע להסכם עם הכונס של החברה ובכך לקבל את הדירה שבחר לרכוש מלכתחילה שכן יהיה בידיו כסף כדי לשלם את המחיר. כנגד הערת אזהרה בטאבו תבטיח לקונה חזקה כלשהי על הנכס.

אם הערת האזהרה היא על מלוא ערך הדירה – הדירה שייכת למעשה לזה שלטובתו נרשמה הערת האזהרה. במצב כזה, לא ניתן להעביר את הדירה לנושה של החברה – אלא אם זה יסכים לשלם את מלוא סכום הערת האזהרה. אז עבור זה - באמת שכדאי לשלם עוד כמה אלפי, ואפילו עשרות אלפי שקלים.

"התמוטטות קבוצת חפציבה חייבת לנער את ציבור רוכשי הדירות מהזלזול בהליכים הקשורים ברכישת דירה.
90% מרוכשי הדירות לא טורחים לבדוק את חברות הבנייה לעומק, ולכל היותר מערבים עורך דין כדי לצאת ידי חובה. התנהגות זאת מוזרה ואבסורדית, כיוון שעבור רוב רוכשי הדירות בישראל רכישת דירה היא העסקה הגדולה ביותר שיבצעו בכל מהלך חייהם!"