חוק מנהל מקרקעי ישראל יוצא לדרך.

וועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום ראשון בלילה את חוק הרפורמה של מנהל מקרקעי ישראל ועכשיו החוק הולך לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. מדובר בחוק בעל השלכות רחבות ביותר שכן הוא ישפיע על מאות אלפים של תושבי ישראל שגרים בנכסים הבנויים על קרקעות מנהל מקרקעי ישראל.  החוק יהפוך אותם מחוכרי קרקעי לבעלי קרקע.

החוק שראש הממשלה בנימין נתניהו ראה בו כאחד הנדבכים העיקריים במדיניותו הכלכלית היה כלול בחוק ההסדרים אלא שיו"ר הכנסת רובי ריבלין החליט להפריד בין השניים וחוק מנהל מקרקעי ישראל נדון בכנסת ובוועדות הכלכלה של הכנסת בנפרד.

חוק מנהל מקרקעי ישראל הוא אולי אחד החוקים החשובים שהממשלה הנוכחית רוצה להעביר אך מדובר על חוק סבוך עם עשרות סעיפים שנידונו אחד לאחד בוועדת הכלכלה של הכנסת. זאת ועוד, לחוק קמו מתנגדים רבים מכל הקשת הפוליטית וניתן לומר שזה בגדר נס שהחוק עבר בוועדת הכלכלה של הכנסת ושמחר הוא עומד לעבור גם את המסננת של מליאת הכנסת.

הדתיים התנגדו על רקע האיסור ההלכתי לגבי מכירת קרקעות לצמיתות בארץ ישראל, הימין התנגד מפחד שמא גורמים ערביים ישתלטו על קרקעות המדינה והשמאל התנגד בטענה שהחוק יאפשר העברת קרקעות המדינה לבעלי הון ללא הבדל מין, דת ולאום. ההתנגדות הדתית נוטרלה לפחות חלקית על ידי פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף אשר סיפק את אנשי ש"ס אך לא את הנציגים הדתיים האשכנזים.

ההתנגדויות האחרות מותנו או נוטרלו על ידי פשרות שונות ולחצים פוליטיים שונים ולמרות זאת היו וויכוחים מרתוניים על כל סעיף וסעיף והישיבה של וועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בחוק נמשכה משעות הבוקר המאוחרות של יום ראשון ועד לשעה 23:45, אך לבסוף עבר החוק עם  שינויים קלים בלבד.

השינויים העיקריים: הרפורמה תכלול רק כ 5.0% משטח המדינה, אולם מאחר והשטח הבנוי של המדינה שלגביו החוק רלוונטי מקיף רק כ 1.75 עד 2.0% משטחה של ישראל מדובר בסעיף דקלרטיבי בלבד.
שינוי נוסף וחשוב יותר- ההתיישבות החקלאית תיכלל ברפורמה, כלומר, הקרקע שעליה בנויים עסקים קטנים ויחידות דיור במושבים וקיבוצים תופרט גם היא, כפי שדרשה מפלגת העבודה.

השינוי החשוב האחרון מתייחס לארגון הירוקים. על פי מה שסוכם, הם יקבלו נציגות בגוף החדש שיוקם ושייקרא רשות המקרקעין של ישראל. בנוסף תוקם קרן מיוחדת שאליה יוכנסו מדי שנה 1.0% מהכנסות הרשות החדשה אך לא פחות מ 50 מיליון שקלים מדי שנה.

החלטה שהתקבלה בוועדת הכלכלה ביום ראשון האחרון חשובה מאוד לקואליציה, אך מה מידת חשיבותה לאזרחי המדינה? היא אומנם חשובה אך הרבה פחות ממה שלשכת ראש הממשלה טפטפה לציבור.

על פי הלמ"ס יש בישראל כ-2.1 מיליון בתי אב, קצת יותר ממחצית מהם, כ-1.1 מיליון, גרים בבתים ודירות שבנויות על קרקע שחכורה מהמינהל. עם זאת יש צורות שונות של חכירה כך שבעלי יחידות הדיור שיושפעו ישירות מהחוק נמוך הרבה יותר מאותם 1.1 מיליון.

המינהל החכיר קרקע ל-49 שנה ול-99 שנה. בעבר הקרקע הוחכרה ל-99 שנה.
בתקופה האחרונה הקרקע הוחכרה ל-49 שנה אך מחיר החכירה שולם מראש לכל 49 השנים.

לגבי החכירה של 99 שנה, החוזים מנוסחים כך שאין הבדל בין בעלות ישירה ובין חכירה.

אני עצמי גר בבית כזה ובשטר החכירה שנערך ב-14 במרץ של שנת 1951 נכתב "המחכיר מחכיר בזה לחוכר ולפקודתו והחוכר חוכר בזה מאת המחכיר את הקרקע כפי שהיא מתוארת לעיל לתקופה של 99 שנים מתאריך חתימת שטר זה. הצדדים קובעים בזה דמי חכירה של 0.50 פרוטות לשנה, ( פרוטה הייתה שווה אלפית של לירה ארץ ישראלית אחד)  והמחכיר מצהיר בזאת שקיבל מאת החוכר דמי חכירה עבור כל תקופת החכירה במזומנים למפרע. תקופת החכירה תתחדש מעצמה לתקופה נוספת של 99 שנה הראשונה וחוזר חלילה". 

משמעות הדבר שהמחכיר יכול לעשות בנכס "כמנהג בעלים"  גם מבחינה חוקית. על פי ההערכות כרבע מיליון בתי אב בישראל גרים בבתים הבנויים על קרקע שהוחכרה לתקופה מתחדשת, כלומר בלתי מוגבלת.

השינויים בחוק ישפיעו על אותם 750 אלף בתי אב שגרים בבתים ודירות הבנויות על קרקע שהוחכרה לתקופה של 49 שנים. במקרים אלו יש לשלם למינהל מדי שנה עבור הקרקע או לשלם את הסכום מראש, הווה אומר היוון, יש לחדש את החכירה כעבור 49 שנה ולשלם החידוש ויש לקבל אישור מהמינהל לכל פעולה מסגירת מרפסת ועד מכירת הדירה.

המינהל הוא אחד הגופים הביורוקרטים. כל מי שהצליח להתנתק ממנו ירווח לו. העברת הבעלות על הקרקע תהיה ללא תשלום לגבי בעלי דירות בבתים משותפים ולבעל יחידות דיור צמודות קרקע במגרשים של פחות מ 250 מ"ר במרכז הארץ. בעלי יחידות דיור צמודות קרקע בכל גודל שהוא בפריפריה לא ישלמו מחיר כל שהוא בעת ההפרטה.