ישן הוא יפה

בני אדם לא אוהבים להתבגר, אצלם החדש, או ליתר דיוק הצעיר זה יפה , זקנה –לא עלינו-  פחות יפה.
לא כך בעולם האדריכלות המודרנית. בתקופה זו ישן הוא יפה, הישן הוא IN ובתחום האדריכלות, הישן משמעותו שיקום ושחזור.

תעשיית שימורי מבנים בעולם מפותחת מאוד, שם מנסים לשמר מבנים ישנים היסטוריים וכאלו שאינם היסטוריים. במרכז לונדון על גדות נהר התמזה למשל שכן עד לפני כחמישים שנה הנמל הגדול ביותר בעולם אלא שעם השנים הוא התנוון כי הפעילות של נמל לונדון עברה לנמלים אחרים כמו פולקסטאון, סאוטהאמפטון ליברפול ועוד.

מהנמל (או כפי שהוא נקרא, ה docks) לא נשאר הרבה ושטחים עצומים, מבנים רבים, אגמים מלאכותיים ותעלות מים למעבר אוניות וסחורות נותרו ללא שימוש ושוממים, אזור מסוכן של פשע ועזובה.

בישראל, מדינה שאין בה רגישות רבה למבנים ישנים, היו לבטח הורסים את הכל ומקימים מגדלי מגורים ומגדלי משרדים. לא כך בלונדון.
שם הפכו את האזור השומם לאחד מאזורי המגורים היוקרתיים של לונדון, מעין וונציה קטנה על גדות התמזה. באגמים שבהם חנו אוניות מסע ענקיות שהביאו סחורות מכל ארבעת כנפי תבל עוגנות ספינות שעשועים, תעלות שבהן נעו דוברות עמוסות הפכו למעביר מים שלווים.

הקומפלקס הענק של רציפים, מעגנים, אגמים ותעלות שחיבור את הנמל עם נהר התמזה ומשם לים הפתוח הפך לאזור מגורים ואזור בילוי מהשוקקים ביותר בלונדון.

דוגמה קלאסית לשימור ושיקום מוצלח של אזור אורבני שלם.

בישראל הרצון לשמר מבנים הגיע באיחור ומבנים רבים שבהחלט ראויים לשימור נהרסו.

ישראל היא מדינה עתיקת ימים אך משום סיבות היסטוריות לא הייתה כאן פריחה ארכיטקטונית כפי שהייתה  בבריטניה איטליה ספרד או טורקיה. כאן אין ארמונות לשקם או טירות לשחזר. אין בתים מפוארים של האריסטוקרטיה ואין מבנים בני מאות שנים שעדיין משמשים  מבני משרדים או מבנה ציבור. בישראל רוב המבנים הראויים לשימור הם בני כמה עשרות שנים אך גם בהם יש פנינים שאותן כדאי לשמר.

בראיון לנדל"ן.קום מיכאל שוורץ, ארכיטקט שמתמחה בשימור מבנים מספר על תעשיית שימור מבנים במדינת ישראל:

בשיחה קודמת אמרת לי שישראל היא מדינה עתיקה שאין בה מבנים עתיקים לשימור.

זה נכון באופן כללי אך לא באופן מוחלט. בישראל וברשות הפלסטינאית יש מבנים עתיקים שראויים לשימור ואכן משומרים. תהליך השיקום של העיר העתיקה של עכו היא דוגמה טובה לכך, שומרים על הישן באופן שהוא ממשיך לשמש אזור שחיים בו בני אדם אזור מגורים ומסחר. גם יפו העתיקה עברה שיקום. בתים שניבנו לפני מאות שנים שוב מאכלסים משפחות, ובתי עסק ששירתו את צורכיהם של תושבי יפו לפני מאות שנים שוב משרתים את הקהל של ימינו.

גם בערים אחרות בישראל כמו רמלה, צפת, וחברון ויריחו ברשות הפלסטינאית יש מבנים עתיקים שראויים לשימור ואכן משומרים. אז לא הכל שחור ולבן.

אך אתה צודק רוב המבנים שעוברים תהליך שימור בישראל הם כאלו שנבנו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

נדל"ן קום:  כיצד פועלת תעשיית השימור בישראל?

את הפעילות ניתן לחלק לשניים, יש מבנים לשימור כי כך קבע הרשות המקומית  ויש מבנים שבעליהם  מבקשים לשמר אותם בלי ששום גורם רשמי לא כופה זאת אליהם.

הקריטריונים לשמר מבנים הם זהים לגבי הרשות המקומית וגם לגבי אנשים פרטיים .

·         הערך הארכיטקטוני

·         מיקומו של המבנה בתוך שכונה ייחודית   

·         ערך היסטורי.

מבנים בעלי ייחוד ארכיטקטוני או יופי מיוחד ראויים לשימור ואני ממליץ לשמר אותם בכל מקרה. גם אם הרשות המקומית לא מחליטה שמדובר על מבנים לשימור , יש מקרים שהבעלים מבצעים בעצמם את השיקום או השחזור או שיש בעלי עניין שרוכשים מבנים כאלו למטרות פרטיות. כך היה למשל עם בניין הפגודה בתל אביב אשר נרכש על ידי משקיע אמיד מאוד מחוץ לארץ והפך אותה לביתו הפרטי בתל אביב. יש מבנים בעיקר בתל אביב ובירושלים שנבנו בסגנונות ייחודיים כמו הבאוהאוס בתל אביב כמו המבנים בעלי אופי מזרחי מודרני בירושלים, בתל אביב וירושלים ניתן למצוא הרבה מבנים כאלו שראויים לשימור ומשומרים.   

אך מלבד הערך השימורי של מבנים בודדים יש מבנים שראויים לשימור משום שהם חלק מאזור או שכונה בעלת יחוד היסטורי. שכונת הנחלאות בירושלים היא דוגמה לכך, מרכז תל אביב או העיר הלבנה היא דוגמה נוספת. אלו הם שכונות שראויות לשימור, ויתכן שיהיו בהם מבנים שאינם מצדיקים שימור כיחידות נפרדות  STAND ALONE  אך כן מצדיקים שימור כחלק מי השכונה.

מלבד היופי והייחוד הארכיטקטוני יש גם סיבות היסטוריות שמצדיקות שימור. אם במבנה הייתה גרה אישיות בעלת חשיבות היסטורית או אם התרחש בו תהליך היסטורי יש הצדקה לשמר אותו ואכן עושים את זה הרבה. במקרים כאלו הסיבה לא קשורה עם צורתו החיצונית של המבנה אלה למה שימש.

נדל"ן קום: האם יש הבדל בין שחזור ושיקום?

בהחלט. שחזור מבנה הוא תהליך שבו מחזירים את המבנה לצורתו האוריגינלית. גם אם נשאר ממנו חלקים בודדים מאוד בלבד של המבנה המקורי. דוגמה לכך, עבודות השחזור שמתבצעים באקרופוליס באתונה. במקרים כאלו מחזקים את המבנה מסירים תוספות שבוצעו במשך השנים. משחזרים את המבנה הישן תוך שימוש בחומרים וטכניקות שהשתמשו בהם אז. שיקום של מבנה לעומת זאת הוא סיפור שונה. מחזקים את המבנה משפצים אותו ומנסים לשמור על האופי. כלומר לא מחזירים עטרה ליושנה ולא משחזרים את המבנה במדויק כפי שהוא היה אלה –משקמים אותו.

כשאני מטייל בשדרות רוטשילד בתל אביב אני רואה הרבה מבנים ישנים שהוסיפו להם קומות או תוספת בניה בצדדים או מאחור. מה זה בדיוק?

זו מציאות, מציאות פיננסית. יש מבנים רבים שראויים לשימור אך לבעליהם אין את הכסף הדרוש כדי לבצע את העבודה כי שימור מבנה הוא עסק לא זול.

הפתרון פשוט, מוסיפים לו אחוזי בניה בתנאי שהבניה משתלבת במבנה הישן ובדרך זו ניתן לממן שיקומו ושיפוצו של מבנה היסטורי. יש הרבה דוגמאות לכך ולא רק בשדרות רוטשילד בתל אביב גם בירושלים יש דוגמאות רבות לכך ואחדים מי הם אנחנו בצענו.