להחזיר עטרה לישנה - יפו המתעוררת

יפו היא אחד המרכזיים העירוניים הוותיקים בעולם. בגבולות העיר נמצאו ממצאים שמוכיחים שהעיר הייתה מיושבת לפחות ארבעת אלפים שנה. היא מוזכרת במיתולוגיה היוונית, בתנ"ך, בהיסטוריה של הצלבנים ומה לא.

כפי שניתן לצפות מיישות אורבנית כה וותיקה, היו לעיר זו עליות וירידות.

בעשר השנים האחרונות העיר נמצאת באחד הגלים החיוביים בתקופתה וזה אחרי כחמישים שנות הזנחה.

יפו בזמן השלטון הטורקי הייתה לעיר החשובה בפלשתינה ואחת הערים היותר חשובות של א"י המנדטורית  והתדרדרה לאחר מלחמת העצמאות. אחרי כיבוש יפו רוב רובם של התושבים הערבים או שעזבו מרצונם או ששוכנעו לעזוב והעיר הפכה לשכות עוני אחת גדולה ששימשה בית לעולים חדשים שבאו ושכנו בבתים של תושבי יפו שהתפזרו בארבע כנפות תבל.

כך היא נשרה כחמישים שנה עד שהיאפים העשירים והיפים של ישראל גילו אותה והגיעו למסקנה שיהיה נחמד לגור בה.

המהפך הנדל"ני של יפו

בעקבות הגל הזה יזמים רבים החלו לבנות ביפו ואזורים שבעבר הלא רחוק נחשבו לאזורים הזולים ביותר במרכז הארץ הפכו לפתע לבין היקרים, שכן הבניה ביפו היא איכותית וייחודית והמחירים הם גבוהים בהתאם.

אריק זבלודוביץ, מנהל השיווק ומכירות של פרויקט "הרובע" סיפר לנדל"ן.קום:

"המהפך הנדל"ני של יפו נמשך כבר למעלה מ-15 שנה ואני מופתע שה
COMEBACK של יפו לקח כל כך הרבה זמן שכן בעולם המערבי אזורים היסטוריים עם מבנים עתיקים זוכים לעדנה מחודשת, כך קורה בוונציה, בשכונה הגותית של ברצלונה, מרכז העיר של גיברלטר, אזור הנמל הישן של לונדון ועוד.

יש טרנד בתחום הנדל"ן, במיוחד בתחום המגורים, לחפש את הדברים הלא שגרתיים ואת זה הם יכולים למצוא בבתים משוחזרים או בפרויקטים נדל"ניים שנבנו תוך התחשבות בנתונים הארכיטקטוניים הסביבתיים.

וזה מה שקרה ביפו.

כשהטרנד התחיל אנשים עשירים רכשו בתים ישנים ושיחזרו אותם ויזמים זריזים רכשו חלקות קרקע גדולות ונבנו פרויקטים גדולים כמו פרויקט אנדרומדה, חצרות יפו והפרויקט שלנו, פרויקט הרובע.

 המשותף לכולם שהם גדולים , גדולים מאוד על פי קנה מידה ישראלי ושהם נבנו תוך השתלבות בסביבה".
 

עם התחלת הטרנד של חזרה ליפו, היזמים הלכו על גדול ורכשו חלקות קרקע גדולות יחסית.

פרויקט הרובע משתרע על 12 דונם וגם חצרות יפו ופרויקט אנדרומדה משתרעים על שטחים גדולים אך השיטה הזו כנראה הסתיימה שכן באזורים המבוקשים של יפו לא נותרו שטחים גדולים כאלו.
באותם אזורים יש הרבה בניה אך בניגוד לשלושת הפרויקטים הגדולים שיש בהם מעל ל 150 יחידות דיור כל אחד, בפרויקטים שנבנים עכשיו יש מקסימום כ
-30.

פרויקט הרובע הוא הגדול ביותר מבין השלושה. הוא לא רק הגדול ביותר בשטח אלא גם במספר יחידות הדיור.

עם השלמת השלב השלישי שנבנה עכשיו יהיו בו כ 260 יחידות דיור.

כאמור, הפרויקטים שמבוצעים עכשיו הם קטנים יחסית,יזמים מאתרים מבנים שאינם היסטוריים ונמצאים במצב רעוע, רוכשים אותם מהבעלים, הורסים את המבנה ובונים מבנה חדש.

בין הפרויקטים האלו, פרויקט הרובע המרוני ברחוב יהודה הימית, 26 יחידות דיור במתחם סגור ופרויקט  קסיופיאה - 23 יחידות דיור.

עיריית תל אביב- יפו  אשר מעוניינת לשקם את האזור מעודדת את הבניה האיכותית והיקרה שכן זאת הדרך הטובה ביותר להביא אוכלוסייה "חזקה" ליפו. עיריית תל אביב הקימה גוף מיוחד שמטפל ביפו שנקרא "המישלמה ליפו" .

גלעד פלד, מנכ"ל המישלמה סיפר לנדל"ן.קום שתפקידה של המשילמה הוא לקדם את יפו ולשפר את תנאי המחיה לתושביה.

" אנחנו פועלים בתחום של שדרוג מערכות רווחה וחינוך ובכלל זה המכללה של תל אביב יפו אשר יהיו בה כ עשרת אלפים סטודנטים, שיפור האטרקציות התיירותיות של יפו ועל ידי כך להגביר את כוח משיכתה של העיר, שדרוג מסיבי של תשתיות פיזיות, כבישים, מדרכות, תאורה, ביוב וכו'. אנחנו רוצים להטיב עם כ 37,000 תושבי יפו".

אלא שתושבי יפו החדשים, לפחות אלו שמאכלסים את הפרויקטים החדשים לא זקוקים לסיוע או עזרה כדי לשדרג את מצבם החברתי כלכלי.

אריק שפר, הבעלים של סוכנות הנדל"ן "נדל"ן הים התיכון"  מספר על המחירים הגבוהים באזורי הביקוש של יפו: "דירת 120 מ"ר באנדרומדה נמכרה בין 2.8 ל 3.0 מיליון שקלים, בשכונה המרונית דירה של 150 מ"ר יכולה להגיע גם ל 4.2 מיליון שקלים ובית פרטי עם חצר שזקוק לשיפוץ עשוי להגיע גם ל 20 מיליון שקלים".

ואנשים שמסוגלים להוציא סכומים כאלו על דירות לא זקוקים לסיוע.