לחיות במושב ולהרגיש חוץ לארץ

לחיות במושב ולהרגיש חוץ לארץ. לא בדיוק חוץ לארץ, שכן אנחנו עדיין בישראל, אולם לאלו שגרו פעם בבית חד משפחתי בדרום אפריקה, דרום אמריקה או צפונה, יודעים שבית כזה משתרע על גינה של כמה דונמים טובים, שכן במקומות אלה יש שפע של שטחים. מדובר במדינות גדולות עם צפיפות אוכלוסין קטנה יחסית לדונם. בישראל אין שטחים פנויים שכן קיים מחסור בקרקע. מגרש לבניה של חצי דונם נחשב לגדול ורוב השטחים שמשווקים היום במרכז הארץ נעים בין 250 ל- 350 מ"ר.

זה נכון שעשירים מאוד כבדים יכולים (תיאורטית) לרכוש שטחים גדולים מאוד בסביון, הרצלייה פיתוח או כפר שמריהו, אך מחיר לדונם באזורים אלה יכול להגיע לכ- 15 מיליון שקלים ויותר. מחיר בית בשטח של 5 דונמים יכול להגיע לכמה מיליון שקלים ויותר במידה ויש כאלו. שטח כזה לא נמצא בהישג ידם של סתם עשירים, אלא רק של מיליארדרים. סתם עשיר שרוצה שביתו יוקף בגן של 5 דונמים בישראל יצטרך לרכוש נחלה וללכת לגור במושב.

בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת בביקוש לנחלות במושבים. במיוחד רב הביקוש לנחלות במושבים ברצועת החוף, מתל אביב בדרום ועד לחיפה בצפון עם אצבע לכוון ירושלים. מייקל ישראלסתם, מנכ"ל ובעלים של "שיבומי נכסי יוקרה" העוסקת בין השאר בשיווק נחלות סיפר לנדל"ן קום, "בשנים הקרובות ילך ויתחזק הביקוש למוצרי נדל"ן שניתן לכנותם נדירים, כמו נחלות ומשקים עם שטחים גדולים. הביקוש לנכסים אלו אינו רב מדי וגם ההיצע אינו רב וזאת הסיבה ששוק הנחלות ישמור על יציבות תוך עליות קלות במחירים. יש לשים לב שהתנודתיות במחיר הנחלות נמוכה יחסית לזו של מגורי סופר יוקרה, שכן השוק של הנחלות מבוסס על קניינים מקומיים ולא על זרים".

אך מה זה בדיוק נחלה? מי מוכר אותה?

מי שמוכר נחלה הם אלו שקיבלו אותה מהמדינה, או ליתר דיוק ממנהל מקרקעי ישראל, בכדי שיעסקו בחקלאות. הקרקע לא ניתנה להם אלא הוחכרה בתנאי שהיא תשמש לחקלאות. מי שמוכר את הנחלה הם הבעלים, אלו שקיבלו את הקרקע לראשונה או יורשיהם. הם לא מוכרים קרקע כפי שמוכרים מכונית, אלא את הזכות לשבת על הקרקע, וגם זה באמצעות חכירה. אלו שמוכרים הם אנשים מבוגרים שההכנסה ממכירת הקרקע מהווה עבורם פנסיה. החכירה לא מונעת את העברתה של הקרקע לצד שלישי, כל זמן שזו לא תשמש למטרות לא חקלאיות או למטרות שאינן מגורים לבעלי הקרקע באזורים שבהם מותר לבנות יחידות דיור.

הנחלות הן כאמור השטחים שאותם אנשים קיבלו כדי לעסוק בחקלאות, והם משתרעים על שטח שנע בין 20 ל- 30 דונמים. הנחלה מחולקת לשלושה חלקים, החלק שמסביב הבית שיכול להגיע לכ- 5 דונמים ונקרא שטח "א". בתוך שטח זה יש את מה שקרוי ה"אזור הצהוב"- שטח של בין 1.5 עד 2 דונמים שמהווה את השטח שניתן לבנות עליו בית וגינה פרטית. במסגרת ההסכם עם המנהל ניתן לבנות שתי יחידות דיור, כאשר אחת מהן תעבור לדור השני . שאר השטח באזור "א" אמור לשמש כגן ירק, לגידולים לצורכי המשפחה. שטח "ב" משמש לגידולים חקלאיים. יש מקרים בהם שטחי "א" ו- "ב"  חופפים ואז הנחלה היא שטח אחיד, גדול  ורצוף, אך יש מקרים אחרים בהם השטחים נפרדים זה מזה.

מחירי הנחלות נעים בין 8 ל- 12 מיליון שקלים, כשהפער במחירים מבוסס על מיקום הנחלה, קרבתה לעיר, וכן האם מדובר בשטחים רצופים או מחולקים. שטח קרקע של 20 או 30 דונמים תמורת 8 או 12 מיליון שקלים אינו נחשב ליקר, שכן חצי דונם ברעננה עשוי להגיע גם לכ- 4 מיליון שקלים. אולם, מחיר הקרקע הוא רק ההתחלה. בעלי הנחלה ירצו בית גדול ויפה, תוספת של עוד כמה מיליוני שקלים טובים.

אך מה עושים עם שטח קרקע גדול של  20 עד 30 דונמים, במיוחד בתקופה בה צריכת המים להשקיה עשויה לעלות אלפי שקלים לחודש. ישראלסתם מסביר, "אנשים שרכשו נחלות מוצאים שימושים רבים ושונים לקרקע, מעטים הופכים את כל הדונמים לפארק אחד ענק. רובם יותר פרקטיים. יש נחלות בהן שטחי "ב" משמשים חוות סוסים או חממות לגידולים אקזוטיים ליצוא. אחרים מחכירים את הקרקע לחקלאים. שימושים לא חסרים".