מתי מותר לפנות מהדירה עקב פיגורים בתשלומי המשכנתא?
בתקופה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין מעניינים בנוגע לזכותם של נוטלי משכנתאות שפיגרו בתשלומיהם ואשר נעשו נגדם צעדים לפנותם מהבית עקב פיגורים אלו.
עו"ד דוד סער מומחי לדיני נדל"ן טוען כי עפ"י סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, ניתן לפנות חייב מדירתו אם "הוכח שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלופי. זולת אם פורש בשטר המשכנתא או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה", כלומר: על נותן הלוואת משכנתא לדאוג לחייב ולמשפחתו למגורים חלופיים סבירים לבל יישארו ללא קורת גג.
במציאות, דבר זה לא מתבצע, שכן הבנקים והמלווים האחרים למדו את הפטנט ומציינים מפורשות בהסכם ההלוואה, כי סעיף 38 הנ"ל לא יחול וכך פוטרים הם את עצמם מחובה זו.
בפס"ד מפורסם שניתן על ידי בית המשפט העליון הנקרא פס"ד "מיסטר מאני" נקבע ע"י כב' השופט ריבלין, כי לא האזכור המפורש של מספר הסעיף בהסכם ההלוואה הוא החשוב, אלא יש לומר למקבל ההלוואה מפורשות גם בעל-פה, כי במידה ולא ישלם לא יהיה זכאי לדיור חלופי ובמקום שלא נאמר ללווה כך על ידי המלווה, לא ניתן יהיה לפנותו מביתו אלא רק לאחר שיוכח כי יש לו דיור חלופי ולאחר שהמלווה ידאג לכך. הואיל ופרשת "מיסטר מאני" עסקה במלווה שאינו בנק, עלתה השאלה האם קביעה זו של העליון מחייבת גם בנקים, לעניין זה קבעה השופטת רות רונן, כי הדבר חל גם על הבנקים ואין לפנות חייב מדירתו אלא רק לאחר שהבנק ידאג לחייב לדיור חלופי סדיר.
