רפורמות בתכנון הבניה ימנעו מקרים נוסח פרויקט הולילנד

האירוע הנדלני המרכזי של השבועות האחרונים היה ללא ספק פרשת השחיתות בפרויקט הבניה הולילנד בדרום מערב ירושלים. יש המתארים אותה כפרשת השחיתות הגדולה בישראל, המסועפת והחמורה ביותר. אחרים טוענים שבגלל השוחד ששולם נוספו עוד כמה מפלצות בטון לנוף ההררי והיפה של ירושלים. כותב שורות אלה לא בקיא בפרשיות השוחד שהיו במהלך 62 שנות קיום המדינה, כך שמאוד קשה לי להסכים עם הטענות על "אם כל פרשיות השוחד". אך אין ספק ששוחד בקנה מידה גדול אכן היה ואין ספק שהמבנים שנבנו מכערים את הנוף של דרום מערב ירושלים.

אך מה הן המסקנות וכיצד מונעים הישנות מקרים שבהם מקודמים פרויקטים שפוגעים בסביבה? כיצד מונעים מקרים עתידיים שבהם אינטרסים של יזמי נדל"ן קודמים לטובת הציבור ?! בטח שלא באמצעות הרפורמה בחוק התכנון, שכן על פי הנוסח המקורי שעבר את הקריאה הראשונה בבית המחוקקים, פרויקט הולילנד יכול היה להתבצע ללא כל צורך לשלם שוחד. אלא שבינתיים חוק התכנון במתכונתו המקורית זכה לביקורת קשה מאוד ולאור ההתפתחויות בימים האחרונים, לא מן הנמנע שהוא ישונה במידה ניכרת מאוד.

הרפורמה אמורה לפשט את כל תהליך תכנון הבניה, אולם הביצוע המעשי על פי נוסח זה עשוי היה לפגוע קשה בסביבה, שכן החלשת כוחה של הוועדה המחוזית והגדלת כוחה של המועצה המקומית היה גורם בסופו של דבר להעדפת אינטרסים צרים של היזם על פני האינטרס הציבורי הרחב. חששות אלו באו לידי ביטוי בהכרזות של גורמים ממלכתיים שונים, ביניהם של גלעד ארדן השר לאיכות הסביבה. אך מתברר שגם המועצה הארצית לתכנון ובניה, הסמכות הבכירה ביותר במדינה לנושא תכנון, חושבת שהחוק המתוכנן הוא בעייתי.

לפני כחודש מזכירות הממשלה העבירה את הצעת החוק לרפורמה בתכנון ובניה לעיונה של המועצה הארצית לתכנון ובניה וביקשה ממנה את התייחסותה להצעת החוק. אתמול (שלישי) המועצה הגישה את ממצאיה ואת מסקנותיה לוועדת השרים לענייני חקיקה והיו בה עשרות הצעות לתיקון הצעת החוק, כפי שהובאה לקריאה הראשונה בכנסת.

המועצה בירכה על יוזמת הממשלה ליזום תיקון מקיף לחוק הקיים, אך המליצה לכנסת על מספר שינויים משמעותיים בנוסח הצעת החוק ועל מספר צעדים נלווים. המועצה הארצית לתכנון ובניה היא מוסד התכנון הבכיר בין ועדות התכנון והבניה. במועצה מיוצג מגוון רחב של גורמים העוסקים בתכנון ובניה, ביניהם משרדי ממשלה שונים, נציגים של רשויות מקומיות מסוגים ומאזורים שונים ונציגי ארגונים סביבתיים, חברתיים ואקדמיים. זאת הסיבה שהממשלה, שקצת נרתעה מהביקורת הציבורית, ביקשה לקבל את המלצותיה גם לאחר שהצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה בכנסת. המלצות המועצה הארצית יובאו לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה וקרוב לודאי שהן יתקבלו.

נוסח הרפורמה הועבר לכל חברי המועצה הארצית לתכנון ובניה ולאחר מכן קיימה המועצה שתי ישיבות שבהן נוסחו השינויים שהוצעו על ידי חבריה. בפתח המסמך שהעובר לוועדת השרים לענייני חקיקה נאמר: "המועצה החליטה כי היא מכירה בחשיבותה של הרפורמה בהליכי התכנון ורישוי הבניה ומברכת את הממשלה על היוזמה לקידום תיקון מקיף לחוק התכנון והבניה. החוק הקיים חוקק בשנת 1965 והוכנסו בו מאז מעל 90 תיקונים. עם זאת, אנחנו ממליצים על מספר שינויים משמעותיים בהצעת החוק". רוב השינויים מתייחסים ליצירת איזונים ובלמים כדי שהחוק ישפר את כל תהליך קבלת אישורי הבניה, אך לא ירמוס את האדם ואת הסביבה.

המועצה הארצית לתכנון ובניה:"על פי הרפורמה יבוטל בהדרגה מדרג תכניות המתאר המחוזיות, באמצעות הטמעת הנושאים והערכים הכלולים בתכניות המתאר המחוזיות התקפות בתכניות המתאר הארציות ובתכניות המתאר המקומיות הכוללניות. על מנת להבטיח כי לא ייפגעו הנושאים החשובים המטופלים היום בתכניות המתאר המחוזיות, אנחנו ממליצים כי יגובשו מנגנונים נוספים להגנה על נושאים אלו".

המועצה גם המליצה לממשלה לבחון מחדש את ההרכבים המוצעים בהצעת החוק למוסדות התכנון השונים, במגמה שלא לפגוע באיזונים הקיימים בחוק הקיים בין בעלי העניין השונים. זאת, ככל הניתן, מבלי להגדיל את מספר החברים. לדעת המועצה אחד האמצעים למניעת פגיעה בציבור הוא שיתופו בתהליכי תכנון, ובהקשר זה המועצה מברכת על הצעדים שננקטו להגברת השקיפות, אך לדעתה אין בזה די. כמו כן, המועצה ממליצה לשפר ולהרחיב את שיתוף הציבור בהליכים ובמסגרת זו המליצה לעגן בחוק "הליכים לשיתוף הציבור, אשר יקלו עליו את הבנת התכניות ויאפשרו את התייחסויותיו לתכנית. זאת, מבלי לפגוע ביעילות ובלוח הזמנים לקידום תכניות".

אחד הדברים שממנו חששו מתנגדי הרפורמה היא הפגיעה בסביבה והתעלמות מהצרכים של תושבי אזור הפיתוח, כפי שקרה בפרויקט הולילנד . כדי להקשות על הפגיעה בסביבה ובציבור, המועצה המליצה לחייב הגשת נספח חברתי-כלכלי לכל תכנית מתאר מקומית כוללנית, זאת על מנת להבטיח התייחסות ראויה להיבטים החברתיים והכלכליים של התכניות. זאת ועוד, המועצה הארצית רואה חשיבות רבה בקידום תכניות ארציות ואזוריות לשטחים פתוחים, העלולות להידחק מול תנופת הפיתוח הצפויה בעקבות הרפורמה. לצורך כך, הוצגו למועצה הבהרות משרד הפנים בדבר האפשרויות המוגדרות בחוק לקידום תכניות אלה.