16 אלף דירות עומדות ריקות בת''א ובירושלים

כתבתה של שירלי ששון-עזר מהאתר כלכליסט


פתרון חדש למצוקת הדיור בתל אביב? העירייה מצאה כי כ־5,400 דירות עומדות ריקות בימים אלה ברחבי העיר. המחקר שערכה עיריית תל אביב בנושא הסתמך על נתוני צריכת המים במהלך השנים 2010–2011.

לפי הנתונים, ב־3,467 דירות (1.8% מהדירות בעיר, שמספרן עומד כיום על כ־190 אלף) צרכו פחות מ־3 מ"ק מים במשך 17 חודשים. ב־1,100 דירות בעיר מדובר בצריכה דומה שנצפתה במשך 14–15 חודשים. ב־816 דירות הצריכה הנמוכה נצפתה במשך 12–13 חודשים רצופים.

בכ־1,400 דירות נוספות נצפתה צריכת המים הנמוכה במשך שנה ומעלה לסירוגין והנתונים מראים כי דיירי הבית השתמשו בשירותי המים במשך 3–6 חודשים במשך אותו פרק זמן, כך שדירות אלה לא נכנסו לקטגוריית הדירות הריקות.

יו"ר הוועדה לדיור בר־השגה בעיר וממלא מקום ראש העיר, ארנון גלעדי, אמר כי בשבוע האחרון התגבשו הצעות רבות לפתרונות לבעיית הדיור בעיר כמו חיפוש אחר קרקעות המסומנות במפה בחום (קרקעות המיועדות לבניית מבני ציבור) במטרה להסב קרקעות אלה לבניית דיור בר־השגה להשכרה, אך לדבריו כאשר המצוקה הולכת וגוברת יש למצוא גם את הכלים הזמינים ביותר לפתרון מיידי.

ירושלים: רק חוזה אחד לפני חתימה

גלעדי מציין כיי פתרונות נוספים הזמינים לביצוע באופן מיידי הם פיצול דירות בפיקוח הרשות המקומית והכשרת לופטים באזורי תעשייה לטובת מגורים. לדבריו, "פתרונות אלה נידונים כבר היום בעירייה ובשעת חירום יש להתייחס לנושא בצורה אחרת ולא כפי שהיו רגילים להתייחס אליו קודם. אנחנו מעבדים את כל הנתונים ותוך פחות מחודשיים נצליב אותם מול נתונים אחרים ונמפה את הדירות הריקות לפי מיקום ושטח. נכון לעכשיו זו תוכנית בחיתוליה, אבל הרעיון הכללי הוא כי אחת מהחברות העירוניות תיקח את הנושא לטיפול ותיצור קשר עם הבעלים כדי לעודד אותם להשכיר את הנכס. במישור אחר, אנחנו מקווים לקבל רוח גבית ממשרד הפנים בנושא ההכבדה של הארנונה על נכסים ריקים כתמריץ לבעלי הדירה לא להשאיר אותה ריקה".

במקביל, שלשה חודשים לאחר שעיריית ירושלים יצאה לדרך עם תוכנית דומה לטיפול ב־11 אלף יחידות הדיור שנמצאות בידי תושבי חוץ, מביעים בעיריית ירושלים אופטימיות זהירה באשר לזמינות המיידיית של יחידות הדיור. עד כה לא נחתם אפילו חוזה אחד והעוסקים במלאכה מבינים שמדובר בתהליך ארוך הכרוך ברצון של תושבי החוץ להושיט את ידם ולעזור, ולשם כך הם צריכים להבין את רמת המצוקה שעמה מתמודדים צעירים בשוק הדיור כיום.

"מנסים דרך קמפיינים"

לדברי עמית פוני, מנהל תחום דיור בר־השגה ברשות לפיתוח ירושלים אשר מקדם את הנושא, ההיענות המורגשת מגיעה מצד בעלי דירות רגילות ברחביה או קטמון הישנה. בפרויקטים כמו ממילא או קינג דיוויד לא נראה שהתוכנית תצליח לשכנע את הבעלים להכניס דיירים לדירות הפאר. כעת רק חוזה אחד נמצא לפני חתימה. לדברי פוני, "בעל הדירה דורש מחיר נמוך בהרבה ממי שיתגורר בה וזה אפילו בגדר פילנתרופיה. ספציפית לאדם הזה חשוב שבדירה תגור משפחה צעירה ועובדת, שהם יהיו אחראים לנכס, שומרי כשרות ושלא יעשו כל שינוי בדירה". פוני מסביר כי הקושי מתחיל בעובדה כי מרבית תושבי החוץ אינם באים במגע עם העירייה באופן יומיומי ושאין ברשותה את הפרטים שלהם בחו"ל. "אם היה לנו מאגר טלפונים היינו מתקשרים אליהם ומציעים להם להשכיר את הדירה. כרגע אנחנו מנסים להגיע אליהם בקמפיינים בעיתונות הכתובה. בקרוב נצא בקמפיין באינטרנט שיפנה לתושבים ויסביר להם את החשיבות של הנושא ואנחנו גם פועלים דרך הפדרציות והקהילות בחו"ל".

כתבתה של שירלי ששון-עזר מהאתר כלכליסט