''העדר חוק תכנון בניה עדכני הוא הבעיה העיקרית של ענף הבניה בישראל''

ג'ון בן-זקן 

אשר שוחט, סמנכ"ל אגף יזמות ובניה בהתאחדות הקבלנים והבונים, פורש לעסקים פרטיים. כל מי שהכיר את שוחט ואת פעילותו בהתאחדות ידע שהייתה לו אוזן קשבת לבעיות של כל קבלן וקבלן, כל יזם ויזם ומשום כך היה לו ידע עצום על ענף הבניה והיזמות בישראל ועל הבעיות של הענף. בראיון פרידה לנדל"ן קום הוא מסביר שענף הבניה עובר זמנים לא קלים, כאשר חלק גדול מהבעיות נובעות ממדיניות ממשלתית לא חכמה בתחום. לשאלת נדל"ן קום מה לדעתו הבעיה העיקרית של הענף בימינו, ענה בלי היסוס, "העדר חוק תכנון בניה ראוי".

"בכירי הענף טוענים שהמחסור בעובדים במקצועות הרטובים הוא אחד הבעיות הקשות של הענף. זה נכון שהמחסור פוגע בענף, אך להערכתי העדר תהליך קבלת רישיונות והיתרים יעיל בענף הבניה והעדר רגולציה שפויה פוגעים בענף הרבה יותר. החוק הנוכחי נכתב בשנת 1965. הוא אולי היה טוב לצרכים של לפני ארבעים וחמש שנה, אך הוא אינו נותן מענה לצרכים של היום. ביבי התחיל ברפורמה אך הרפורמה המוצעת חייבת לעבור כמה עדכונים."

"עם זאת, יחסית למצב של היום, אני חייב לומר שכל שינוי יהיה כנראה שינוי לטובה, שכן בתהליך הנוכחי יש כפל רשויות, ביורוקרטיה מיותרת, עיכובים מיותרים וסבל מיותר ליזמים. צריך לשבת ולנסח חוק אשר ישבור את כפל התפקידים ויעניק לוועדות המקומיות סמכויות רחבות יותר מאלה שמוצעות היום וזה על חשבון הוועדות המחוזיות שבעיניי במקרים רבים מיותרות." 

נדל"ן קום: אתה מדבר על הרחבת סמכויות הוועדה המקומית, אך מה שקרה בפרויקט הולילנד הוא תולדה של האינטריגות והשחיתויות בוועדה המקומית.

שוחט: "אם אני נוסע במוכנית ועובר באור אדום אני עובר עבירה ועל המשטרה לטפל בזה. בגלל עבירה אחת לא צריך לשנות את כל חוקי התנועה בישראל. אין שום כוח בעולם שיעצור עבירות על החוק. ברור שמה שקרה בהולילנד זה חמור. יש להסיק מסקנות ולשלב אותן בניסוח חוק חדש. 

נדל"ן קום: אילו מסקנות?

שוחט: "אני לא רוצה להסיק מסקנות פרטיות על מה שקרה או לא קרה בפרויקט הולילנד, אך ברור שניסוח חוק חדש יצטרך להביא בחשבון את מה שקרה שם ולשלב בו סעיפים שימנעו הישנותם של מקרים כאלה.  אך בגלל מה שקרה בהולילנד לא צריך לשנות את העיקרון של רשות אחת שנותנת אישורים, צריך לשים סוף לנוהל של שתי רשויות. המצב הקיים לא יכול להמשך."

"כדי לקבל היתר פשוט לבניה חייבים לקבל אישורים מהוועדה המקומית והמחוזית ולכל אחת מהוועדות לוקח כמה חודשים להחליט. לכל בקשה רגילה כזו לוקח בין שלושה לשישה חודשים, כשבמצב נורמאלי לא צריך לקחת יותר מחודש ימים."

"בעיה נוספת היא הטיפול בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. בשנת 2005 וועדת מנכ"לים קבעה שבעתיד תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל. השאלה היא לא אם תהיה אלה מתי תהיה. ואז חוקקו את התמ"א 38 שאמורה היתה לתת מענה לבעיה. חיזוק מבנים ובתמורה קבלת היתרי בניה. אך זה לא מתרומם כי התמריצים לא מספיקים. צריך לאשר הוספת יותר מקומה אחת וגם לתת היתרי בניה נודדים. קבלן שיסכים לחזק מבנים בבית שאן יקבל היתרי בניה מורחבים בתל אביב או ירושלים כי אחרת אין כדאיות כלכלית בפריפריה. בנוסף, צריך גם לפעול כדי להפוך את הפינוי בינוי ליותר אטרקטיבי ופחות מסובך, שכן פינוי בינוי יכול גם ליפות את פני הערים וגם לפתור בעיות דיור . 

נדל"ן קום:  דיברנו על חוקים שונים ולא הזכרת את נושא רישום הקבלנים שגם מתנהל על פי חוק ישן.

שוחטו: "נכון. עלפי חוק משנת 1969 שעבר זמנו, שלא לדבר שלא מדובר בחוק של ממש אלא על אוסף של תקנות. גם נושא זה מחייב רפורמה, חוק חדש שיקבע קריטריונים חדשים. כיום החוק מחייב את כל מי שמבקש להירשם בפנקס הקבלנים שיהיה לו את הידע הדרוש וניסיון של 660 שעות כמנהל עבודה. כל נושא רישום קבלנים לוקה בחסר, שכן הרף גבוה מדי ולא נרשמים קבלנים חדשים והענף מתמלא בחאפרים או כאלו שלא מצליחים להירשם. בעבר היו מכללות מוכרות שלימדו את המקצוע, אך משרד השיכון סגר את כולן. משרד התמ"ת צריך לדאוג לפתיחת מכללות חדשות כי אחרת לא יהיה דור קבלנים חדש בארץ."

"על פי הנתונים של התאחדות הקבלנים פועלים בארץ כ- 3000 קבלנים לא רשומים העוסקים בעיקר בבניית צמודי קרקע והרחבות, אולם לאחרונה, בעקבות פעילות מודיעינית של התאחדות הקבלנים, בשיתוף עם רשם הקבלנים ב משרד השיכון, התגלו מקרים של בניית בנייני קומות באזור השרון ובירו שלי ם על ידי קבלנים לא מורשים. במסגרת פעילותי בנושא הוצאתי מכתב לראשי רשויות ועיריות בדרישה לאכוף את החוק ולא לאפשר בנייה על ידי קבלנים לא רשומים בשטח השיפוט של הרשות. כמו כן, פעלתי להסברת הנזקים הצפויים כתוצאה מבנייה על ידי קבלנים לא מוסמכים.