הצעת החוק להגנה על רוכשי דירות בפרויקטים ללא היתר, מפספסת את המטרה
''הצעת החוק להגנה על רוכשי דירות בפרויקטים ללא היתר, מפספסת את המטרה'' – אומר נדב בריח סמנכ''ל קבוצת נווה העיר ייזום ושיווק פרויקטים.
יוזמת החקיקה החדשה של ח"כ יריב לוין (ליכוד) באה להגן לכאורה על רוכשי דירות בפרויקטים שנמכרים עוד בטרם ניתן להם היתר בניה כדין. בסיס הרעיון הינו מתן האפשרות לרוכשי דירות לבטל חוזי רכישת דירות תוך חצי שנה, אם בפרק הזמן הזה לא נתקבל היתר בניה.
"היוזמה היא טובה, אבל היא מפספסת את המטרה !!" – אומר נדב בריח סמנכ"ל קבוצת נווה העיר.
הוא מציין כי לדעתו חקיקה כזו תביא להקטנת היצע הדירות למכירה וכמות הפרויקטים שיוצאים לשיווק ותפגע באופן ישיר ברוכשי הדירות ותביא לעליית המחירים, שוב. התיקון היה נכון לביצוע, לו הייתה נעשית קודם לכן רפורמה בהליכי התכנון והבנייה, אשר הייתה מקדמת את פרקי הזמן לקבלת היתרים.
בריח אומר כי ברוב הסכמי המכר מול קבלנים כבר ניתנת לרוכשים הזכות לבטל את ההסכם ולקבל את כספם חזרה במקרים בהם לא ניתן היתר תוך פרק הזמן שנקבע בהסכם (ברוב הפרויקטים מדובר בחצי שנה). הוא מדגיש כי טעות מרה תהיה בידי רוכש דירה שלא יוודא כי סעיף הביטול קיים בהסכם. ולכן, התיקון מיותר היות והוא כבר קיים ברוב המקרים וקבלנים מתירים אותו.
לדעתו, הבעייתיות האמיתית ברכישת דירה בפרויקט שטרם ניתן לו היתר בנייה, היא בכך שקבלנים נוהגים לציין בהסכמים כי מאחר ואין היתר בנייה – תכניות הדירה, הבניין והשטחים הציבוריים עלולים להשתנות, וכך מחיר הדירה (לאור שינוי בעלויות הפיתוח, ההיטלים וכיו"ב) לרוכש עשוי להשתנות.
"מכאן" – אומר בריח – "כי יכול להיות מצב בו רוכש דירה רכש דירה מסויימת על בסיס התכניות שהוצגו לו ביום חתימת ההסכם, אולם עם מתן ההיתר יתברר כי תכנית הדירה השתנתה, מיקום החניה הוא לא המיקום שידע עליו ועוד שינויים רבים וטובים. כך גם היה ויקבל היזם זכויות בניה נוספות, עלול הרוכש למצוא עצמו במצב בו הוא נושא בעלויות נוספות מעבר למה שסוכם בהסכם הרכישה".
בריח מבהיר כי נהוג לציין בהסכמי הרכישה, כי היה והשינויים יהיו "שינויים מהותיים" אזי, הרוכש יהיה זכאי לבטל את ההסכם. אולם, "שינויים מהותיים" הינו מושג רחב ולא ברור, שנתון לפרשנויות רבות, שיוצר אי וודאות במקרים הנ"ל ועלול לפגוע ברוכשי הדירות.
בריח אומר כי נכון היה לו התיקון הנ"ל היה מציע הגנה טובה וודאית לרוכשי הדירות בעניין זה.
כך לדוגמא, התיקון יכול היה להגדיר כי כל שינוי הינו עילה לביטול ההסכם ע"י הרוכש, או לחלופין, כי השינויים הבאים יחשבו "שינויים מהותיים" – שינוי בכמות הקומות, במספר הדירות בכל קומה, במספר החדרים, במספר החלונות בדירה, בכיווני הדירה, במיקום החניות, במרחק בין הבניינים הסמוכים לבניין, שינוי בייעוד חלק מהמקרקעין וכו'.
כמו כן, מציין בריח, בהסכמי המכר של רוכשי הדירות בפרויקטים ללא היתר, ישנה בעייתיות עם השבת הכספים לרוכש אשר החליט לבטל את ההסכם במידה ולא ניתן היתר.
בריח מוסיף כי, נכון היה להתייחס לנושא הנ"ל בתיקון לעניין השבה ריאלית של כספי הרוכש (צמודה למדד), פרק הזמן המקסימאלי להשבת הכספים וכו'.
בריח מסכם כי, לדעתו המטרה בהצעת החוק היא טובה אך נדמה כי היא מפספסת את המטרה.
