חזרה לשנות החמישים.
הארכיטקטורה בישראל עומדת לעבור שינוי לטובה לאחר ששר הפנים מאיר שיטרית חתם על תקנה שמאפשרת בניית בתים עם מרפסות.
בשנות החמישים ובמחצית הראשונה של שנות הששים המוקדמות, הבנייה בישראל אופיינה במרפסות שבלטו ושלא שלא נכללו בשטח הדירה לצורכי ארנונה.
בשנות הששים עברה תקנה שקבעה שהמרפסות נחשבות לחלק מהדירה לצורכי ארנונה והקבלנים הפסיקו לבנות דירות עם מרפסות. מאוחר יותר אושרה בנייתן של מרפסות בתנאי שאין מרפסת אחת מעל השנייה וזה סיבך את מלאכת תכנון מרפסות.
בעקבות התקנה החדשה גודל המרפסת הממוצעת יהיה 12 מ"ר, כך ששטח המרפסות בבניין דירות כל שהוא יהיה שווה למספר הדירות כפול 12 מ"ר. קבלן יוכל לבנות מרפסת גדולה יותר בדירה מסוימת בתנאי שזה בא על חשבון גודל מרפסת בדירה אחרת. עם זאת הגודל המקסימלי של מרפסת יהיה 14 מ"ר- כל גודל מעבר לזה ייחשב כחלק מהדירה לצורך חישוב ארנונה.
