''לא להרוס, לשפץ''

כתבתו של דקל גודוביץ מהאתר כלכליסט

"עלינו להמציא יחידות דיור עירוניות רחבות יותר, שיש להן מאפיינים של וילה ומציעות את אותן האפשרויות. אין זה בלתי מציאותי, נהפוך הוא". את ההצהרה השאפתנית הזו משמיעה האדריכלית אן לקאטון (Anne Lacaton), אורחת הכבוד של כנס "עיצוב ואחריות חברתית - מעצבים/קהילה/עיר".

על כתפי האדריכלים והמעצבים היום מוטלת אחריות חברתית לשיפור חיי התושבים ואפילו הוזלת מחירי הדיור, בעזרת פתרונות יצירתיים. כנס העיצוב - שייערך מחר ומחרתיים בחוג לעיצוב פנים של המכללה למינהל, ביוזמת החוג ובשיתוף עיריית ראשון לציון - יתמקד בנושא הזה. "המשבר כאן, והאדריכלות צריכה להכיר בכך. זה הרגע לשינוי: מעיסוק בחברת הראווה הקפיטליסטית למעורבות במרחב הפיזי והחברתי, תכנון ועיצוב לאלה שאין להם. המעצב לא רק מגיב לצורך, אלא מגשר בין קהילה ליזמים ורשויות", טוענת ראש החוג, כרמלה יעקובי וולק.

 דירה בבניין Bois-le-pretre אחרי השיפוץ. מעטפת אוורירית שמגדילה את השטח

לקאטון (55), בעלת המשרד Lacaton Vassal לצדו של ז'אן פיליפ ואסל, היא מהבודדים שהצליחו לממש את הדיבורים על אחריות חברתית במעשים, ונבחרה להשתתף בתערוכה "Small Scale Big Change", המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. הפרויקט של המשרד המוצג שם הוא מגדל הדירות הציבורי Bois-le-Prêtre, שנבנה בפריז בשנות השבעים ועשוי מבטון בסגנון פונקציונלי של שיכון המונים. לקאטון, ואסל ופרדריק דְריאו החליטו לא להרוס את המגדל אלא לשפצו. הם הוסיפו לו מעטפת קלה ואוורירית מזכוכית, אלומיניום וברזל, שהגדילה את שטח הדירות, הוסיפה מרפסות והפיחה חיים בבניין העגמומי. "הניו יורק טיימס" ציין לשבח את מעטפת הזכוכית: "לשקיפות בניין המגורים משמעות חברתית עמוקה במיוחד: התנגדות להרחקת ה'מסכנים' והבעיות שלהם לפינה חשוכה ומוסתרת".

"זו שאלה של חוכמה, של מעשיוּת ובעיקר של התייחסות אל הדיירים", מסבירה לקאטון. "הריסה היא פתרון שלילי ודל מאוד. לעומת זאת, מיחזור, שימור ושיפוץ מייצרים ערך מוסף שמעשיר את המבנה. השיפוץ באמצעות הוספה, שאנו מפתחים במשרד, פותר בעיות טכניות של התאמה לתקנים ומייצר מרחב נוסף. זה מצליח וגם כלכלי, וכך יוצר יותר נוחות לדייר. בסופו של תהליך, פרויקטים כאלה גם מחוללים שינוי בדימוי ומבטיחים העלאה של ערך הבניינים".

הדירות בעיר יקרות או פגומות

עבודות שיפוץ נוספות של הצוות כוללות את שיפוץ מבנה בית הספר לארכיטקטורה בנַנְט ופרויקט המגורים מילהאוז, שגם בהם נוספו לבנייני הבטון והאבן תוספות מחומרים כמו בד, פלסטיק, זכוכית ואלומיניום, שיצרו שטחים דינמיים. עקרונות התפיסה של לקאטון מופיעים בספר "פלוס" שהשתתפה בכתיבתו (עם דריאו וואסל) ויצא ב־2007. לקאטון פותחת את הספר בגאווה ומצטטת: "הכוונה היא לא להרוס לעולם, לא לצמצם או להחליף לעולם, אלא תמיד להוסיף, לשפץ ולהשתמש. זוהי עבודה הדוגלת בדיוק, בעדינות, בנועם, בתשומת לב: תשומת לב לאנשים, לשימושים, למבנים, לעצים, לקרקע האספלט או הדשא".

בישראל מחירי הדיור בערים הוכפלו תוך שנתיים, ויש תפיסה שהשינוי יכול להגיע רק מהממשלה. האם השינוי יכול להגיע גם מהקהילה ומהאדריכלים המתכננים?

"אסור לאפשר פיתוח של הערים הגדולות אם הן מדירות את האוכלוסיות החלשות מתוך מחסור בדירות, ולא מציעות דירות איכותיות ונגישות לכל שכבות האוכלוסייה. על הרשויות והגורמים האחראים לכונן מדיניות שאפתנית ורדיקלית: לקבוע מחירי תקרה למגרשים ולשכר דירה, לבנות בקנה מידה רחב דירות ציבוריות באיכות טובה עם שכר דירה בר השגה. צריך גם לצופף את הבנייה, אבל כשאיכות הדירות טובה יותר. תפקיד האדריכלים למצוא את הפתרונות לבניית דירות איכותיות ועם זאת כלכליות".

לקטון: "על הרשויות לכונן מדיניות שאפתנית ורדיקלית: לקבוע מחירי

תקרה למגרשים ולשכר דירה, לבנות בקנה מידה רחב דירות ציבוריות באיכות טובה"

כמו לקאטון, גם הכנס ינסה לעבור מהתיאוריה לפרקטיקה ויקדם לראשונה בארץ את "קליניקת המעצבים" - פעילות יזומה של סטודנטים ומרצים מהחוג לעיצוב פנים בשכונת רמת אליהו בראשון לציון.

מה את מייעצת לסטודנטים לפני שהם יוצאים לדרך המעשית?

"להתבונן בדברים בפתיחות ובתשומת לב, בענווה וללא דעות קדומות. תמיד אפשר ללמוד ממקום, ממצב, אם מתבוננים בסקרנות. מה שכבר נמצא שם מהווה חלק חשוב, שצריך להעשיר בעזרתו את הפרויקט. תפקידו של האדריכל לייצר תמיד את המופלא, את יכולת השימוש וההתאמה במבנה. קיימים אילוצים, מצב נתון, תקציבים ותושבים, וצריך לעשות עם הכל משהו מעולה".

ואת זה את מגדירה כאדריכלות חברתית?

"אין אדריכלות שאפשר להגדירה חברתית. אסור בכלל ליצור קטגוריות. האדריכלות היא שינוי או יצירה של מצב, מעבר ממצב לא נוח, או לא מותאם למגורים, למצב נעים המקדם תנאי חיים טובים, תוך מתן מרב האפשרויות לחופש בחירה אישי".

כתבתו של דקל גודוביץ מהאתר כלכליסט