למה תמ''א?

תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית שהיא למעשה אסופה של תקנות מיועדות שהתפקיד המרכזי שלהן הוא לטפל במבנים שנבנו בישראל לפני שנת 1980 מבחינת הסיכונים הפוטנציאליים להתמוטטות במקרה של רעידת אדמה. התקן הנהוג בישראל שמתווה את העקרונות לבנייה בטוחה של מבנים מבחינת הסכנה שברעידת אדמה נכנס לתוקפו אמנם בשנת 1975 (ת"י 413), אבל לפי הערכות המומחים בתחום הבנייה, הרוב המוחלט של המבנים שהוקמו לפני שנת 1980 לא עומדים בתקן. במקרה של רעידת אדמה, כל אותם מבנים צפויים לנזקים כבדים ואף לקריסה מוחלטת. אי לכך, בשנת 2005 אישרה הממשלה את היוזמה של המועצה לתכנון ובנייה לפיה כדי להביא לחיזוק כל אותם מבנים מסוכנים ניתן יהיה להשיג היתרי בנייה שמיועדים לעבודות חיזוק המבנים גם מבלי להכין תכנית עבודה מפורטת ובקלות יחסית מבחינה בירוקרטית. 

הסכנה שברעידת אדמה פוטנציאלית
כפי שאתם ודאי יודעים, מדינת ישראל ממוקמת באזור מאוד רגיש מבחינת רעידות אדמה. החוקרים המובילים בעולם מצביעים על כך שאחת לשמונים וחמש שנים בממוצע מתרחשת בישראל רעידת אדמה בעצמה חזקה. כדי לסבר את האוזן נציין כי הרעידה הרצינית האחרונה התרחשה בשנת 1927 וזו שהתרחשה לפניה ארעה אי שם בשנת 1837. בזכות התכנית כל בניין שאינו מוגן בפני רעידות אדמה יוכל לעבור חיזוק מיוחד שיכשיר אותו לעמוד בפני רעידת אדמה וזאת ללא כל עלות כספית מצד הדיירים המתגוררים במבנה. הרעיון העומד מאחורי התכנית פשוט – מצד אחד הדיירים זוכים לחיזוק המבנה ולתוספות בנייה שיכולות להעלות את ערך הדירות והמבנה (מעלית, חנייה, חדרים נוספים ועוד) והיזמים מקבלים לידיהם זכויות בניה במבנים בהם מבוצעות העבודות וכך יכולים למשל לבנות לצורך העניין דירת גג או קומות נוספות במבנה. 

חשיבות השימור ושיפוץ המבנה
ישנם מבנים רבים בהם ניתן לבצע את תכנית תמ"א 38/2. התיקון השני לתכנית המתאר הארצית מניח קווים מנחים לטיפול במבנים בהם לא ניתן לבצע את התכנית במצבים מסוימים ועל כן יש להרוס אותם מהיסוד ולהקים תחתם מבנה חדש בהתאם לקווי המתאר של המבנה הקודם. עם זאת, כיום קיימת מחלוקת בעניין כיוון שישנם מאות מבנים בארץ שהינם בעלי חשיבות היסטורית ולכן הרס שלהם עלול להוות הרס של פיסה מההיסטוריה. כיום פועלים בתחום התמ"א 38 מספר מומחים שמעניקים שירותים לביצוע עבודות חיזוק גם במבנים עתיקים במיוחד שהינם בעלי ערך היסטורי וכך מצד אחד לשמר את ההיסטוריה ומצד שני להגן עליה מפני קריסה. כמו כן רוב הקבלנים והמהנדסים העובדים בתחום מבצעים כחלק אינטגרלי מעבודות החיזוק גם שיפוץ נרחב ושיפור של חזות המבנה. 

היחס של העיריות השונות לתכנית
באופן עקרוני, ככל שמספר הקומות שיוכלו לבנות היזמים במבנים בהם הם פועלים יהיה רב יותר, כך הפרויקטים השונים יהיו יותר אטרקטיביים בעיניהם. בהתאם לזאת, העיריות השונות ששואפות שהמבנים שנמצאים בשטחן המוניציפלי יעברו השבחה, מעבירות תקנות חדשות מדי שנה לפיהן יוכלו היזמים לבנות יותר מקומה אחת. רשויות רבות בישראל דוגמת עירית רמת גן למשל מאשרות ליזמים ולקבלנים השונים שפועלים בתחום לבנות שתי קומות ונראה שבשנת 2014 יותר ויותר עיריות יישרו עמה קו. אחת התכניות העומדות כיום על סדר היום דוגלת בחלוקת האזורים בארץ על פי המצב הסוציו אקונומי של התושבים. לפי התכנית החדשה, ככל שהמצב הסוציו אקונומי נמוך יותר, כך יינתנו זכויות בנייה רחבות יותר ליזמים על מנת להפוך את האזורים המוחלשים לאטרקטיביים יותר מבחינתם. האם אכן התכנית החדשה תצא לפועל? ימים יגידו. 

המאמר נכתב על ידי עופר אנגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת אנגלאינווסט התחדשות עירונית