נדל''ן משולב- לרדת במעלית בנעלי בית לבית הקפה

עד לשנות ה-80 של המאה שעברה נחשבו בניינים משולבים כאלה לחסרון מובהק. השינוי המשמעותי חל ב-1981 עם פתיחת "מגדל גן העיר" המשלב דירות יוקרה עם מרכז קניות מפואר. מגדלי יוקרה נוספים כאלה קמו מאז דוגמת מגדל משה אביב וכן מרכז שוסטר ברמת אביב ג'.

בעבר ניתן היה למצוא שילוב כזה רק בעיקר במיקומים סואנים במרכזי ערים דוגמת מגדלי "אואזיס" במרכז רמת גן מגדל ה"לונדון מיניסטור" בתל אביב שהוקמו עוד בשנות ה-70. באותם הימים הייתה רתיעה של יזמי נדל"ן משילוב שכזה, זאת למרות הפיתוי שבזכויות בנייה הן למגורים והן  לנדל"ן מסחרי. לדבריו העובדה שהפריצה החיובית בבניית נדל"ן משולב החלה במגדל "גן העיר" הייתה בראש וראשונה בזכות ההפרדה המוחלטת שנעשתה בין האיזור המסחרי לבין הקניון.
בדרך זו מה שנחשב לחסרון הופך ליתרון מובהק. לעומת זאת, מדגיש בלומנטל, מהווה מגדל "משה אביב" במתחם הבורסה דוגמא לא טובה לדירות שקשה לשווק אותן, זאת בשל הפרדה לא מספיק טובה בין מתחם הדירות לבין מתחם המשרדים והמסחר.        
                                                                                                                                                                                        

מבדיקת אינטר ישראל מתברר כי יותר ויותר פרויקטים משולבים כאלו נבנים כיום גם מחוץ לתל אביב, ובעיקר בערי הלווין. דוגמא לפרויקט המשלב מגורים ומסחר מהווה פרויקט "אביב בשרון" שבונה חברת מ.אביב בקריית השרון בנתניה, בו נעשתה הפרדה מוחלטת בתכנון בין שדרת החנויות המתוכננות לפעול במתחם לבין הכניסה למרגלות בניין המגורים.

תמיר לולו, סמנכ"ל השיווק, מדגיש כי מלכתחילה היה ברור לחברה שיהיה צורך הן ליצור בידול מוחלט, זאת על מנת להפוך את ה"חסרון" ל"יתרון" בעיני הדיירים וכמו כן מתחייבת החברה להשכיר את שדרת החנויות אך ורק לחנויות קטנות בעלות אופי שקט, סולידי, ושיוכלו לשמש היטב את הדיירים בבניינים שמעליהן. גם ההפרדה, לדבריו, מתבטאת לא רק בכניסה נפרדת ללובי הדיירים, שאיננה משיקה כלל ועיקר לחנויות, אלא גם בהקפדה יתירה על הפרדה אקוסטית ובידול כל המערכות בבניין.

לולו אומר כי לקראת השיווק החליטה החברה לבדוק מראש אם השילוב הזה יהווה יתרון או חסרון בעיני הרוכשים הפוטנציאליים. "הופתענו מאוד לטובה", הוא אומר, "מתוך 43 משפחות שרכשו אצלנו דירות  ציינו לא פחות מ-36 את העדפתם הברורה לשילוב עם חנויות, במיוחד לאור העובדה שב"קרית השרון" קיים מחסור בחנויות קרובות עם נגישות מיידית ז��ת משום שמרכזי קניות גדולים דוגמת מתחם איקאה והפאואר סנטר של נתניה דרום ממוקמים הרחק מחוץ לשכונה".
לולו מוסיף כי 5 משפחות נוספות היו ניטרליות בהעדפותיהן ורק שתיים ראו בכך חסרון. בסופו של דבר, הוא מסכם, היה לכך יתרון גם בקצב השיווק וגם בתמחור שלא נפל כלל ועיקר מכל פרויקט אחר בשכונה.

דוגמא שונה לשילוב מגורים עם מסחר מהווה פרויקט "בית הבד" שבונה פריזט חסון בדרך רמתיים שבמרכז הוד-השרון. כאן מדובר במגדל בן 12 קומות מגורים עם 2 קומות מסחר ומשרדים בשטח כ-2000 מ"ר ויכלול חניון תת קרקעי גדול.

שלומי חסון, מנכ"ל החברה, מדגיש כי מדובר בקונספט שלא היה קיים עד כה בערי לווין של תל אביב, זאת משום שהרוכשים בעבר זיהו את המגורים בעיר לווין ירוקה עם בית דירות ללא משרדים וחנויות. מה שקרה בעשור האחרון, מדגיש חסון, הייתה נהירה הולכת וגדלה של אוכלוסיות חזקות מתל אביב וגוש דן שלא עמדו ברמת המחירים הגבוהה, ומבחינתם השילוב הזה היווה אף דבר "מובן מאליו" ומתבקש למי שהיה רגיל לנוף עירוני תל אביבי או רמת גני המשלב מגורים ושדרת חנויות. במקרה זה, אומר חסון, היו רוכשים שאף הביעו את כוונתם לשכור קליניקה או משרד בקומות המשרדים, ועובדה זו סייעה להחלטתם. 

דוגמא שלישית, שונה מקודמותיה, מהווה פרויקט "פטרה" שאותו בונה קבוצת אאורה ישראל בשכונת שחמון 10 באילת. לדברי עו”ד יעקב אטרקצ'י,  מנכ”ל החברה, ההחלטה להקצות כ- 300 מ"ר לשטחי מסחר לצורכי השכרה מתוך ה-5 דונמים המיועדים ברובם לבניית פרויקט המגורים החדש, נבעה בראש וראשונה מ"דרישת הקהל" המורכב רובו ככולו מאילתים ותושבי חוץ הרגילים מקדמת דנא לסגנון "עיר ריביירה" בנוסח חוף התכלת בצרפת, שם חלק נכבד מהקומפלקסים הנבנים למגורים מכילים בקומת המסד שדרת חנויות החוסכת מהם הליכה בבגד ים או חלוק רחצה למרכז קניות מרוחק.  אטרקצ'י מדגיש כי לא בכל מקרה השילוב של מגורים וחנויות הינו יתרון ולדבריו על כל יזם לערוך לפני תחילת השיווק ניתוח מדוקדק של קהל המטרה וסביבת הפרויקט ורק לאחר מכן להחליט סופית האם הוא חפץ בשילוב כזה, אם לאו.