סגור לרגל איכות חיים

לחלום הישראלי על בית פרטי וגינה יש לאחרונה מתחרה חדש, כמעט צמוד: מגורים בשכונה סגורה, קהילתית, שבה אפשר למצוא, במרחק הליכה של דקות, את כל השירותים והפינוקים האפשריים: קאנטרי קלאב, פארקים, גני ילדים, בתי ספר, מרכז מסחרי, שבילי אופניים, שבילי הליכה, מוסדות ציבור ומה לא. זה פשוט, זה נוח, אין צורך לצאת מהשכונה ולהתייגע בכל הצרות של מרכז העיר, כמו פקקים, דוחק  וחיפוש חנייה.

את השכונות הסגורות מקימים בדרך כלל היזמים הגדולים, שבאפשרותם לבנות מספר גדול של יחידות דיור -  לרוב שכונה כזו כוללת כ-500 עד 1,000 יחידות דיור – ולהשקיע בפיתוח סביבתי ובמתן שירותים מקיפים לשכונה שלמה.

 
ירוק לפני הכל

העובדה שמדובר ביזמים גדולים מאפשרת להם לפתח ולבנות את השטחים הירוקים והשירותים הקהילתיים עוד לפני שהוחל בשיווק הפרויקט עצמו, וכך קורה לעתים שcמקום המיועד כבר יש פארקים ומוסדות ציבור – דבר שמעודד את הקונים הפוטנציאליים לרכוש דירות בפרויקט.

זהו אלמנט שיווקי חשוב ביותר, שכן בשל מחירם הגבוה של הקרקעות, חברות רבות בונות שכונות סגורות בערים שתדמיתן אינה מרקיעה שחקים. מצד אחד, לא קל לשווק פרויקט כזה. מצד שני, העובדה שמדובר בשכונה סגורה מאפשרת לשווק אותה כשטח נפרד כמעט לחלוטין מהעיר בה היא מוקמת, וכפרויקט ייחודי ויוקרתי. ואם היתרונות נראים לעין כבר בשלב המוקדם ביותר – הרי זה משובח. 

 שיפור תדמית

שכונה כזו, המוקמת בעיר עם תדמית בעייתית, עשויה להשפיע טובה על העיר כולה: הלקוחות העיקריים של השכונות הסגורות הם בדרך כלל זוגות צעירים או זוגות בגיל הביניים, מהשכבות החזקות יותר. מוסדות החינוך המוקמים בה הם טובים בדרך כלל, ומרכזי המסחר, התרבות והפנאי מושכים אליהם לעתים גם תושבים מהעיר עצמה.

עם זאת, השכונה מובדלת מהעיר, דייריה מבלים כמעט רק בה, שכן אין להם צורך להגיע לעיר, יש להם פרטיות במידה גדולה הרבה יותר מאשר לתושב במרכז העיר, ולכן שכונה כזו נחשבת לפרויקט יוקרתי, וכך, כאמור, היא גם משווקת.

לאחרונה נוסף טרנד חדש של בידול לשכונות הסגורות, כגון שכונת אמנים, שכונה ירוקה, שכונה למוזיקאים (שכונה כזו נבנית בימים אלה בראש העין) ועוד.

בכל מקרה, מדבר במתחם חמים ואינטימי. זאת, בניגוד לשכונות הסגורות בארה"ב ובאירופה, המתאפיינות באופי מנוכר, ומצוידות בשוער ובשער חשמלי. בארץ שכונה סגורה היא מתחם פתוח בעל אופי שכונתי וחמים, למרות גודלה והשירותים הרבים שהיא מעניקה לדייריה.

מותג ואי פרטי

"אנחנו קוראים לשכונה כזו 'שכונה שיש בה הכל', אומר ירון צוברי, מנהל אגף שיווק ומכירות, ב"אפריקה ישראל מגורים". ב'אפריקה ישראל' הגו את הרעיון של שכונות כאלה כבר לפני 12 שנה ויותר.

שכונות הדגל שלנו הן 'קריית הסביונים' ביהוד, 'נווה סביון' באור יהודה, וכיום 'לב הסביונים' בפתח תקוה ו'סביוני נצר סירני' בנס ציונה. השכונות הללו מונות מאות ואלפי יחידות דיור.

הן מספקות לדיירים את מירב צרכיהם להם הם נזקקים ביומיום - פארקים, מתקני משחקים לילדים, גני ילדים ובתי ספר שהעיריות מקימות בשכונות הללו, מרכזים מסחריים.

שכונה כזו משפיעה לטובה על העיר או על איזור בעיר. 'לב הסביונים' באם המושבות החדשה בצפון העיר הפך למותג שמשפיע על האיזור ומזוהה  איתו.

בדרך כלל מגיעה לשכונות האלה אוכלוסייה צעירה, שמחפשת איכות מכורים בשכונה מיוחדת. עם הזמן השכונות מתבססות, ומגיעה אוכלוסייה קצת יותר מבוגרת, בגילאי 35-40, מבוססת יותר מבחינה סוציו-אקונומית.

יש גם הרבה מאוד דיירים שבמשך הזמן משדרגים את חייהם בתוך השכונה: בהתחלה הם קנו דירת שלושה חדרים, ועם התרחבות המשפחה הם עוברים לדירה גדולה יותר בשכונה. בשכונות האלה הבנייה דינמית והן מתפתחות כל הזמן.

קונספט נוסף שהתפתח בשנים באחרונות הוא של שכונות עם בידול אחר. למשל סביוני רמת אביב, המונה 400 יחידות דיור בלבד, הבניות על פי שטח של 50 דונם, ומחולקות לעשרה מבנים. שם מתגוררת אוכלוסייה אמידה יותר. זוהי שכונה סגורה ומבוקרת. לשכונה נכנסים דרך מבנה כניסה מרכזי מבוקר, ורק דרכו ניתן להגיע אליה.

במרכז הפרויקט יש פארק פרטי, לתושבי השכונה בלבד, וכן קומפלקס ספורט וספא פרטי עם בריכה, בית קפה ועוד, יש גם שטחי מסחר קטנים לשירות הדיירים ומועדון לאירועים מצומצמים. זהו קונספט של אי פרטי, ירוק ורחב ידיים במרכז העיר. הטרנד הזה, של שכונות פרטיות או כאלה הנבנות סביב קונספט מסוים הוא טרנד שתופס תאוצה בשנים האחרונות".




הכתבה פורסמה במקור באתר בית INFO