ראיון עם יוסי גורדון מנכ''ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

"הבעיה הגדולה ביותר של ענף הבניה בישראל היא מחסור חריף בעובדים", כך סבור יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל. גורדון סיפר לנדל"ן קום: "המחסור בכוח אדם הוא הבעיה העיקרית שאיתה מתמודד ענף הבניה בישראל. המחסור בעובדים הוא המחסום העיקרי ובכוונת שר השיכון להגדיל את כמות הדירות שנבנות בישראל. מכרזי הקרקע הם צעד חיובי, אולם יש לקחת בחשבון שיש מחסור של כ- 70,000 דירות משום שבמשך שנים רבות התחלות הבניה השנתיות נעו סביב ה- 30,000, כאשר הביקוש הטבעי  נע סביב ה- 35,000 עד 37,000."  

"זאת ועוד, גם כשיש קרקע זמינה, נתקשה לנצל את כולה בגלל המסחור בעובדים. כיום חסרים לנו כ- 35,000 עובדים, בעיקר לעבודות הרטובות, כ- 10,000 זרים וכ- 25,000 פלסטינאים. בסוף 2009 עבדו בענף כ- 200,000 עובדים, מתוך זה כ- 170,000 ישראלים, 15,500 עובדים פלשתינאים וכ- 8000 עובדים זרים, כששתי הקבוצות האחרונות עובדות בעיקר בעבודות רטובות."

"על רקע המחסור בדירות, משך זמן בנייה של דירה לוקח 26.3 חודשים בממוצע, כשבשנות התשעים זה לקח כ- 14 חודשים בלבד, לאור מספר רב של עובדים זרים שעבדו אז בישראל,  כ- 80,000". 

"למרות שבעבר לא הייתה לנו הצלחה במשיכת עובדים ישראלים לענף, אנחנו ממשיכים במאמצים. התאחדות הקבלנים, בשיתוף פעולה עם הסתדרות עובדי הבניין והעץ, עורכת פיילוט להכשרת עובדים ישראלים בבניין . במסגרת הפרויקט יצאה ההתאחדות בקמפיין פרסומי וקראה לחיילים משוחררים ודורשי עבודה להצטרף להכשרה. במסגרת הפעילות הוכשרו 48 עובדים בקורס "שילדאים" שנערך במלט"ב והעובדים שולבו בחברות הבניה המובילות בענף. אולם, בהתאחדות אומרים כי על אף המאמצים הרבים ההצלחה של הפרויקט היא מינורית, שכן העובדים הישראלים מתקשים לשרוד בענף ורובם פורשים לאחר זמן קצר. לכן העובדים הישראלים אינם מהווים ת חלי ף לעובדים הזרים או הפלשתינאים בכל הקשור לביצוע עבודות הבניה."

"יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התאחדות הקבלנים ניסים בובליל, חתמו לאחרונה על הסכם חדש בענף הבניין. ההסכם יחול לראשונה על כלל העוסקים בענפי הבנייה והוא ייכנס לתוקף עם מתן צו הרחבה. על-פי ההסכם, יקבלו עובדי הבניין שכר של 4350 ₪ בדרגה הראשונה, עד 6200 ₪ בדרגה השמינית המקסימאלית, כך ששכר המינימום בענף יהיה גבוה ב- 500 ₪ משכר המינימום במשק. מנהלי העבודה יקבלו שכר התחלתי של 6550 ₪ בדרגה הראשונה, עד 8200 ₪ בדרגה השביעית המקסימאלית." 

"בנוסף, תינתן תוספת שכר לכלל הדרגות של 6% בפריסה על-פני שנתיים מיום כניסת ההסכם לתוקף. כך יעמוד למעשה השכר ההתחלתי לפועל בענף הבניין על 19% מעל שכר המינימום במשק. ההסכם קובע כי הדרגות תינתנה לעובדים לפי "ותק ענפי", כלומר לפי מספר שנות העבודה של העובד בענף ולא לפי מספר שנות העבודה אצל קבלן מסוים."

"שבוע העבודה בענף יעמוד על 42 שעות- שעה אחת פחות מהמקובל במשק. העובדים אף יקבלו לראשונה קרן השתלמות. כמו כן, יזכו העובדים לתנאים סוציאליים נוספים: פנסיה מקיפה מהיום הראשון לעבודה, פיצוי על ביטול עבודה עקב פגעי מזג האוויר ומכסת ימי החופשה שנתית, ימי מחלה וימי הבראה גבוה יותר מהמקובל במשק ועוד. בהסכם אף נקבע מנגנון פיטורים שכולל שימוע והיוועצות עם ההסתדרות." 

"כל ההטבות הכלולות בהסכם יחולו גם על העובדים המועסקים אצל קבלני השיפוצים ועל העובדים הזרים והפלשתינאים המועסקים בענף. ההסכם אף קובע כי במקרה שלא ניתן יהיה לספק לעובדים אלה הטבה מסוימת בהסכם בגלל מגבלה חוקית, כמו למשל קרן פנסיה, יועבר סכום בשווי מלוא ההטבה לקרן מיוחדת לטובת העובד, כך שהעובדים הזרים והפלשתינאים לא יופלו לרעה בתנאי העסקתם."

נדל"ן קום: בעבר טענת  שהביורוקרטיה סביב מתן רישיונות בניה תעלה את מחירי הדירות בכ- 10%. האם חוק התכנון החדש יביא לשינוי? 

גורדון: "אם זיכרוני אינו מטעה אותי, טענתי שהביוקרטיה סביב מתן הרישיונות תוסיף עד 20% למחירי הדירות ולצערי חוק התכנון החדש לא יביא לשיפור המצב. התאחדות הקבלנים העבירה כבר לפני שנה, עם כניסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקידו, הצעה לרפורמה שתקצר באופן משמעותי את הליכי התכנון והבנייה שעיקריה  יהיו: תוכנית אחת - ועדה אחת- שנה אחת, אולם הצעת החוק הנוכחית מחמיצה את המטרות שלשמן נחקקה."

"הועדה המחוזית לא בוטלה, כל ערעור על תוכנית בוועדה המקומית מגיע לועדת משנה של הועדה המחוזית, כך שלמעשה עדיין נותרו שני דרגים של ועדות. בנוסף, ההליכים בתוך הועדה המקומית סורבלו. ליועץ המשפטי של הועדה ניתן כוח בלתי מוגבל ולצוות המקצועי, שכלל בעבר מהנדס ויועץ משפטי, נוספו איש תשתיות, גזבר ואיש איכות הסביבה, שאמורים להביע דעתם על כל תוכנית, הליך שיכביד ויעכב הליכים."

"עמדת התאחדות הקבלנים היא שהרפורמה האמיתית אליה התכוונה הממשלה הייתה צריכה לבטל את הועדות המחוזיות, לחזק מקצועית את הועדות המקומיות ולתת להן את הסמכות לקבל את כל ההחלטות. בפועל אמנם חיזקו את הועדות המקומיות, אבל לא ביטלו את המחוזיות והתוצאה היא הליך ארוך ומסורבל."

נדלן קום:  בשיחה מקדימה לראיון זה טענת שתמ"א 38 לא אפקטיבית. תוכל להסביר את כוונתך?

גורדון: "כל אחד יודע שבעתיד תתחולל כאן רעידת אדמה, אך הצעדים שננקטים כדי לחזק מבנים לא יעילים. בישראל יש כמיליון דירות ואלפי מבני ציבור שעלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה. תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית שמטרתה חיזוק בנייני דירות קיימים כנגד רעידות אדמה) במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית לשיפור המוכנות של ישראל לרעידות אדמה ואין כיום כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה." 

"בסקטור הפרטי, תמ"א 38 שאושרה ב- 2005, אינה מספקת את המענה המבוקש. עד היום מוגנו בתים בודדים מתוך עשרות אלפים ברחבי ישראל, באזור המרכז בלבד, אף אחד מהם לא באזורים המועדים לפורענות, כמו בית שאן, טבריה, קריית שמונה, ערד, ירושלים, אילת וכו'." 

"תמ"א 38 אינה מתרוממת, בעיקר מהסיבה של חוסר כדאיות כלכלית וההחלטות לא שיפרו זאת. התאחדות הקבלנים הציעה פתרון שישפר משמעותית את התמ"א, הן כלכלית והן תכנונית, באופן של קביעת הזכויות הנוספות שהתמ"א מעניקה בפרויקטים חדשים אחרים של קבלנים ויזמים, קרי, ניוד זכויות. קביעת הזכויות במקום אחר מפחיתה את עלויות המיגון ב- 50% לפחות ויוצרת כדאיות כלכלית. במצב כזה, חברות הבניה יעסקו בתמ"א 38 וימגנו רחובות שלמים, על מנת לקבל את הזכויות העודפות בפרויקטים חדשים. שיטה זו תאפשר, לדוגמא, חיזוק בתים ב בית שאן, טבריה ובערי המרכז, כמו רחובות וראשון לציון."