מהעוטף ליבנה, ובחזרה: היזמים שליוו משפחות מפונות עד חזרתן הביתה

אירועי ה-7 באוקטובר תפסו מדינה שלמה לא מוכנה, והותירו משפחות רבות מפונות ומנותקות מבתיהן בתוך רגע. בתוך הכאב, הבלבול וחוסר הוודאות, נולדו לא מעט רגעים של תקווה: עמותות, אנשים פרטיים וחברות עסקיות נרתמו לסייע בכל דרך. בין הגופים שהתנדבו לפעול במסגרת מיזם "דלתות פתוחות" היו סיירוס קפיטל וברקת ישראל, שפתחו את שעריהן למשפחות העוטף ולאפשר להן להתגורר בפרויקט מגורים חדש ביבנה, עוד לפני שאוכלס. "זה היה האור הראשון בקצה המנהרה האפלה", מספרת עינב, אמא לשני לוחמים, שפונתה יחד עם משפחתה ונדדה בין מלונות במשך שבועות ארוכים. "פתאום מישהו חושב עליך, מישהו רואה אותך", היא מוסיפה.

מיד לאחר השבעה באוקטובר קם מיזם בשם "דלתות פתוחות", במסגרתו קבוצת יזמים העמידו פרויקטים חדשים אשר טרם אוכלסו לטובת משפחות מהעוטף שברחו מבתיהן. המיזם נולד מתוך הבנה שיש מצוקה אמיתית: משפחות שהתפזרו בין מלונות ונדדו בין חדרים קטנים ופתרונות זמניים, וחיפשו מקום יציב שבו יוכלו להתחיל תהליך של ריפוי.

כל השבט ביום הולדת האחרון של אמיר (הבן שנפל). מאז נולדה עוד נכדה | באדיבות אורנה ומשפחתה

מתוך כך, העמידו החברות לרשות המפונים דירות פנויות בפרויקט החדש ביבנה, והציעו להם להתגורר בהן בחינם וללא כל התחייבות.
רפי קשקש, סמנכ"ל סיירוס קפיטל, מתאר את המהלך כתגובה טבעית להיקף הטלטלה: "בימים שאחרי השבעה באוקטובר אנשים לא יצאו לעבוד, לא היו בתי ספר, היה כאוס מוחלט, והיה ברור לנו שאנחנו צריכים לעשות משהו".

מארגנים את הדירות ביבנה | קרדיט: סיירוס קפיטל

בעזרת חברת פורטר (Forter), שנרתמה למהלך יחד עם עובדיה, קיבלו המשפחות מהעוטף דירות מרוהטות ומצוידות. ההכנה של הדירות לוותה ביחס אישי ובמאמץ אמיתי כדי שהמעבר ירגיש פחות כמו פתרון זמני ויותר כמו התחלה של יציבות. צוות השירות שליווה את הדיירים היה זמין להם מדי יום בכל צורך שעלה, ובעזרת התמיכה הזאת הצליחו המשפחות להשתלב בהדרגה בחיי השכונה, והחלו לבנות תחושת בית חדשה בתוך המציאות שנכפתה עליהן.

חלק מהמשפחות מסבירות כי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, הן התפצלו ברחבי הארץ, והדירה החדשה אפשרה להן להתאחד מחדש. "המשפחה התפזרה ולא היה לנו כלום, יצאנו מהבית עם תיק גב ומחשב. בדירה שקיבלנו איחדנו שתי משפחות תחת קורת גג אחת, וזה הקל על השבר העמוק שחיינו בתוכו", מספרת אורנה מקיבוץ ארז, שאיבדה את בנה אמיר ז"ל ועברה ונדדה בין דירות זמניות, כל שרצתה הוא לשכן את ילדיה ובני ובנות זוגם יחד איתה תחת אותה קורת גג. שרונה מנתיב העשרה, שפונתה מביתה ושוכנה עם משפחתה במלונות ובחדרים צפופים במשך חודשים ארוכים, מוסיפה כי "דאגו לנו להכל, מהריהוט ועד הדברים הכי קטנים, זה נתן תחושת ביטחון שלא הכרנו מאז הפינוי".

מעבר לקורת הגג, המשפחות משתפות על מעטפת אנושית יוצאת דופן ועל ליווי אישי שזכו לו מכניסתם לבניין ביבנה: "מהרגע הראשון עטפו אותנו", אומרת עינב, "התחושה הייתה שהלב שלהם פתוח אלינו". שרונה מתארת מעורבות יוצאת דופן מצד סיירוס קפיטל: "יצרתי איתם קשר בנוגע לכל נושא, והם טיפלו. אפילו מול עיריית יבנה. הם עשו בשבילנו מה שהמדינה לא עשתה".

"כמו הרבה אנשים טובים וגופים פרטיים במדינה שהושיטו יד לעזרה לנפגעי ה-7 באוקטובר, גם אנחנו כחברה שמאמינה בחיבור בין קהילה למרחב, הרגשנו שזה תפקידנו. לא כחסד, אלא כחלק מהאחריות שיש לנו כחברה שפועלת בישראל", מדגיש רפי קשקש.

המשפחות מספרות כי ישנה משמעות עמוקה בקבלת הדירות. הייתה תחושת שרואים אותן ודואגים להן ברגעים הקשים ביותר. רבים מהמפונים מצאו את עצמם אחרי השבעה באוקטובר מפוזרים בין מלונות, חדרים זמניים וקטנים ובפתרונות מאולתרים, ורק לאחר קבלת הדירה הצליחו להתאחד מחדש, לחזור לנשום והחלו לבנות יציבות מסוימת.

בימים אלה, לאחר כשנתיים וחודשיים בהן גרו בדירות החברה בעיר יבנה, חוזרות המשפחות לבתיהן.